הרגשת חוסר-אונים
וחוסר מעש (מבחירה?)
עם אנשים כמוני
רוצה להיות עכשיו
וגם
רוצה להיות לבד.
וגשם יורד למרות
שאמרו שיהיה שרב.
אנשים מטרידים אותי
דיבוריהם
מגלים את העפר מעל מחילתי.
אך אני יודעת -
החושך הוא המעוור אותי.
באפלה אני שומעת
את הקול המהלל את בדידותי.
הספק מכרסם כעכבר בחבלי הגשר -
האם ישנו מקום, היש עוד אנשים כמותי?
כולם אומרים לי שזה רע
אולי זה דוקא טוב.
אני יודעת שהבטיחו שיהיה שרב
אבל הגשם השאיר את העולם רטוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.