את חובבת מפות דרכים
אני אמון יותר על הטופוגרפיות:
כבישים מיתוספים ומשתנים במיוחד בארצות מתפתחות
לא כן קווי הגובה השרירים פי אלף מחייך
מחיי.
בדמדומי שנתך אני בוחן במפת פנייך את הטופוגרפיה
של חיינו
את משנת סדרי התחנות.
אני מאתר את נחלי התקווה ואת אכזביה
מעפיל באפיק בכיו של בכורנו אל פסגות צחוקיו
איפה איפה הם היום
ושב ורץ בוואדי שרוב דמותך עד עמוד הסלע
לבקוע ולשאת ולהביא לך מים מן הבור
אני לוטף את קמרוני הריונותייך ומזדכך
במעייני האושר שנבקעו בך
זורם איתך מאז מאז בערוצי שנותינו הנחרצים
מתאמצים לעקוף תלוליות כאב
בדרך עץ החיים