אני ילד פרובינציה שנולד בדרום,
שכרתי דירה במרכז תל אביב.
בתוך הבועה שלי רקמתי חלום,
ועכשיו אני מתחיל להסתכל מסביב.

יעל, השותפה, בת שלושים ושש,
רגליה חטובות אך פניה קמוטים.
אוכלת כל יום רק כרוב מאודה
ותמיד מסתובבת בבית בתחתונים.

יעל רווקה, למרות הרגליים
אם תשאלו אותי- זה פספוס.
אלמלא היה מגיע נועם אחת לחודשיים,
היו לה קורי עכביש על הכוס.

ואני מתבונן על שכניי הרבים,
בחדרי החשוך אני די מוסתר.
יש סוטים למכביר בכל כיווני השמיים,
כאלה דברים לא רואים מבית בכפר.

רפי וציפי מתחתנים בקרוב,
ציפי נושאת ברחמה את הבן.
וכשהיא במרפסת חולמת על בית  
רפי למעלה, את השכנה מזיין.

בדירה מתחתיי גר יצור קצת מוזר,
לא ברור אם זה שכנה או שכן.
קוראים לה גילה גולדשטיין והיא עובדת בתל ברוך,
כשהיא נולדה קראו לה רונן.

ויש את השכן ממול מלמטה,
את מסך המחשב בעניין הוא בוחן.
כל ערב יושב מול החלון הפתוח,
יושב שם ערום ותמיד מאונן.

ולא סיפרתי עדיין על שבתאי,
בחשיבות רבה לדירתו הוא נכנס.
עומד ערום בחלון ומחזיק את הזין
ומאיר על כל השכנים בפנס.

ובצד השני חלונות מרתקים,
רואים לאן כל מקלחת משפריצה.
יש שכנה שמתקלחת בחלון פתוח,
ואח"כ מול מראה את הציצים מקפיצה.

ויש זוג שרוקד ואלס בסלון,
אני יכול לראות רק את כפות הרגליים.
אך כשהיא התקרבה לחלון די הופתעתי,
זו אשה שכנראה שוקלת מאתיים.

שמעתם מה קורה מסביב לדירה,
אני אי של שפיות בים מסוכן.
אך פיתחתי סטייה מאז שעברתי,
הפכתי אני להיות מציצן.