זהו סיפור על חתול מלוכלך,
שחי ברחובות תל אביב ליד פח.
בן לאבא שחור ואמא עם פסים,
נולד עם עוד שלושה אחים קטנטנים.
כבר כשהיה בן כמו שבועות,
ידע לנשוך, לילל ולשרוט,
וכשמישהו אותו ללטף רצה,
היה בורח משם בריצה.

מדי פעם הייתה מגיעה איזו גברת,
ושאריות של אוכל הייתה מפזרת,
ויחד עם עשרים חתולים מורעבים,
נאבק על כמה דגים עלובים.

בחורף בזמן גשם וסערה,
חיפש החתול גגון או דירה,
אך כל זאת לא הואיל, כי מפחד מקור ומבהלה,
החתול שלנו הצטנן וחלה.
מסתובב ברחובות, מתעטש ללא הרף,
מנוזל ורעב מבוקר עד ערב.

יום אחד הוא חצה את הכביש,
ובמכונית שמתקרבת אליו לא הרגיש.

הוא כבר לא חולה, הוא כבר לא מיילל,
עכשיו כבר לא רע לו, הוא כבר לא סובל.