לאיש הנכון אין פנים.
יש לו עיניים חכמות. קטנות, חבויות קמעא.
יש לו נחיריים רגישים
ושפתיים מעוצבות, מסתירות טורי שיניים קטנות וסדורות
ולשון נוטפת צוף.
קמטי השנים וההבעה אינם נכרים בפניו שאינם.

האיש הנכון גר אצלי בבטן.
הוא האמת והוא השקר שלי.
המאוויים, הפחדים שלי.
הוא ההתנפצויות והרסיסים השבורים שלי.
החולשות שלי.
הוא פאזל שחלקיו לא סדורים, פזורים ללא פתרון,
ואולי יום אחד,
כשאלוהים ירצה לגמור את המשחק הזה,
כשהחתיכה האחרונה תונח במקומה -
אולי אז יהיו לו פנים.