הסביבה כולה מצחקקת
לריגוש האהבה
ואני, אני רק מתבוננת
מתבוננת מהאפילה
מנסה להתקדם אבל לא מצליחה
כל צעד קדימה חוזר חזרה
מן מבוך שאינו נגמר
כאילו נועדתי להשאר כאן לעד
אז בא היאוש ומתגבר עליי
כמעין מחלה שמשתלטת
ועדיין לא מצאו תרופה
למחלה שבי זועקת
כי גורלי כבר נקבע
להישאר במקום שממנו אין חזרה
להסתכל על כולם מבעד הזכוכית הגדולה
לקנא ולשכוח
ולעבור הכל מהתחלה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.