New Stage - Go To Main Page

נועם גונן
/
למה כולם עצובים?


  למה כולם עצובים?
  וכואב להם קצת, אך הם כלל לא בוכים,
  בדמעות הם כולם רטובים,
  ובים החיים הם שוחים...

  למה הכל מסתבך?
  רק בדיוק שנראה, שאפשר לקוות,
  וכל מי שנשאר כבר הולך,
  והילד לגן, הזקן-בית אבות.

  מסתדר?, בכל יום שעובר
  ונראה לי, ממשיך לאהוב,
  מתגבר?!, שונא להתעורר, לא נורמלי,
  מרגיש קצת קרוב, אליכם...
  ואני רק חושב שאף פעם
  זה לא יהיה טוב בשבילכם,
  אז מה הם החיים בלי הטעם?
  אותם לאהוב...

  למה כולם בודדים?
  כשיש לכולם את הזכות לאהוב,
  ושוב את העולם מודדים,
  ועושים את זה שוב בלי לחשוב.

  למה כולם עצובים?
  רק בדיוק שנראה שאפשר לקוות,
  הם תופסים את החיים עלובים,
  וחיים רק על האכזבות.

  מסתדר?, בכל יום שעובר
  ונראה לי, ממשיך לאהוב,
  מתגבר?!, שונא להתעורר, לא נורמלי,
  מרגיש קצת קרוב, אליכם...
  ואני רק חושב שאף פעם
  זה לא יהיה טוב בשבילכם,
  אז מה הם החיים בלי הטעם?
  אותם לאהוב...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/11/00 20:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה