[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







צחי אבנור
/
היה אתה הגיבור 1

אתה יושב על הכיסא. אתה מביט במסך. אתה מקיש על המקלדת או
לחילופין מקליק על העכבר. אתה מחכה שהעמוד הזה יטען (לא
בסבלנות רבה).
העמוד הזה נטען. אתה מתחיל לקרוא אותו. אם הגעת עד לכאן אתה
בטח שואל את עצמך "מה לעזאזל הוא רוצה להביע שהוא כותב את זה",
אתה בטח תוהה מה עובר לי בראש ומה המטרה של כל הקטע הזה.
אז תחשוב קצת, תחשוב טוב.
"מה המטרה של הקטע הזה? למההוא כתב אותו?" זה מה שאתה חושב,
לא? לא. אתה בטח חושב עכשיו "למה לי להמשיך לקרוא את הקטע
המחורבן הזה ולא ללחוץ BACK בדפדפן?"
אז חכה, יש פואנטה בסוף.
אבל יש לך סיבה להמשיך לקרוא עד הסוף: תסתכל טוב טוב על הקטע
הזה - מי הגיבור כאן? אתה! אתה לא שמח לקרוא יצירה שבה אתה
הגיבור? אתה הגיבור, אתה קובע את העלילה. סוף סוף יש בבמה
סיפור עליך שלא אתה כתבת (אם אתה מנוי בבמה).
ועכשיו אם אתה זה בעצם את אז את נורא מתעצבנת, "למה כל הקטע
הוא כותב 'אתה' 'אתה' 'אתה' בלשון זכר בלבד?" חכי עד הסוף - שם
תמצאי את התשובה. אבל בכדי למנוע כפילות מטרידה (ולחסוך עוד
כמה בייטים) ארשום מעתה "אתה" ובלשון זכר וברור שהכוונה היא גם
ל"את" וללשון נקבה. הקטע מיועד הן לזכרים והן לנקבות כאחד/ת.
עכשיו יש גיבור, ומה עם העלילה?
אתה רוצה שאני אכתוב את העלילה? מה, אין לך כוח לחשוב לבד? נו,
טוב. אני אכתוב. אבל אח"כ אל תבוא בטענות!

"זה היה יום בהיר בממלכת סטייריון, הציפורים צייצו, הפרפרים
ריחפו, הפרחים פרחו והשמש זרחה לה ממעל. באותו יום התרחש היריד
הכפרי של הכפר הבז' שהיה ידוע בתצוגות החיות והירקות שלו.
ביריד יכולת למצוא פרות בעלות שני ראשים, גזרים ענקיים,
תרנגולות עם ארבע רגליים ועוד."

חכה רגע, לאן אתה הולך? קצת סבלנות, תיכף אתה נכנס לעלילה! קצת
סבלנות! כל סיפור טוב צריך רקע...

"אתה הולך בדרכים העקלקלות של עמק דה-מואבר כשחרבך הנאמנך
תלויה לצידך. בידך עגבניה מדברת, תוצאה של בישולים לא כל-כך
מוצלחים במטבח. אתה מביא את העגבניה ליריד כדי לזכות בפרס
הראשון."

אתה שואל למה אתה רוצה את הפרס הראשן ולמה בכלל גידלת עגבנניה
מדברת? מאיפה לי לדעת? אתה הגיבור. הלאה.

"בדרכך ליריד, בהולכך בשביל הרחב שאמצע היער אתה שומע כל שאגה.
אריה קופץ מבין העצים וחוסם את דרכך. אתה מפחד ממש, כמעט מרטיב
מרוב פחד."

אם הטבע קורא לך, זה הזמן. אני מחכה בסבלנות...
ומחכה....
ומחכה....
ומחכה...
ומחכה...
.
.
.
ומחכה...
יופי! ניזכרת לחזור! מה עשית שם? תגיד לי.
טוב, לא משנה, בוא נמשיך.

"אך אתה מתגבר על פחדך ושולף את חרבך. האריה נרתע לאחור ואז
בורח בבהלה. אתה חש גאווה בעצמך ומנפח את חזך עד שלפתי העגבניה
המדברת אומרת: 'זה לא חוכמה, זה היה האריה מהקוסם מארץ עוץ'.
מסתבר שהיא לא רק עגבניה מדברת, אלא גם אחת שיודעת ספרות.
אתה צועק על העגבניה..."

זה לא קצת טיפשי לצעוק על עגבניה? אמרתי שהיא מדברת אבל לא
אמרתי שהיא בהכרח שומעת. למה יש תמיד לאנשים נטייה לקשר דיבור
ושמיעה ביחד? טוב, יש קשר, אבל לא קשר של 'אם ורק אם'. נחזור
לסיפור?

"אתה צועק על העגבניה ומבין שזה חסר טעם. אתה מחזיר את החרב
לנדן וממשיך בדרך. אתה יוצא מיער והשמש מחייכת לעברך. השמיים
כחולים ומזג האוויר מזביר פנים. לפניך אתה רואה שדות ירוקים
מלאי פרגים אדומים."

לא, אתה לא יכול לעשן אותם, זה לא חוקי. הלאה.

"אתה הולך בדרך כשלפתע אתה מרגיש קצת רעב. אתה מחליט להתאפק
ולהמשיך הלאה. אתה הולך עד שאתה מגיע לבקתה קטנה. הבקתה עשויה
מעץ והיא בת קומה אחת בלבד. אתה מקיש בדלת ואישה חביבה כבת 20
פותחת לך את הדלת."

ARE YOU PONDERING ABOUT WHAT I'M PONDERENING?
סתתתתתתתתתתם!

"אתה מברך אותה לשלום ושואל אם יש לה משהו לאכול. היא מסתכלת
עליך בתמיהה."

מעניין למה...
רמז: זה קשור לעובדה שיש לך עגבניה ביד.

" 'לא לא לא' אתה אומר 'אני לא יכול לאכול אותה. זו עגבניה
מדברת.'
האישה פורצת בצחוק. 'עגבניה מדברת? אתה בסדר, אדוני?'
אתה מתעקש שהעגניה מדברת ופוקד עליה לדבר."

תגיד לי, שכחת שהיא לא שומעת? מה אתה מאשים אותי? אתה הגיבור
כאן, לא אני!

"האישה ממשיכה לצחוק..."

לאן אתה הולך??? חכה רגע! למה לאיים? אפשר לסדר משהו.
קריצה קריצה

"...לפתע העגבניה מתחילה לדבר: 'הוא גיבור חזק ואמיץ ורם
מעלה'."

נו, איך היה? בסדר?

"האישה מתעלפת מרוב תדהמה. אתה גורר אותה הבייתה ומשכיב אותה
על המיטה. אתה עושה מה שאתה עושה..."

אתה עושה מה שאתה עושה - זה לחלוטין לבחירתך, אתה יכול לקחת לה
אוכל מהמקרר או לבקע את תומתה כשהיא מעולפת (לא יפה!).
אני מניח שבחרת את האפשרות הראשונה.

"כעבור 5 דקות היא מתעוררת. 'הי זה אתה. היה לי חלום מוזר
העגבניה שלך מדברת.' אתה מלטף את ראשה ואומר: 'אל תדאגי, זה
היה רק חלום.'
אתה נפרד ממנה לשלום וממשיך במסעך אל עבר היריד כדי לזכות בפרס
הראשון."

נו, איך היה? נהנית מהסיפור? אם כן, אנא הבע את הערכתך כדי
שאני אדע אם לכתוב המשך לקטע הזה.
אתה יכול לעשות זאת באמצעות התגובות או להצביע 5 או 4.
תודה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"גבר הולך
לאיבוד דרך
מרפסת"




(מתוך:"דברים
שקלטתי בסורק
המשטרתי")


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/12/01 11:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
צחי אבנור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה