תמונה ממלחמה, שני חיילים ירוק וצבעי הסוואה והעולם סביב
רוגש, מוחא כפיים מעודד צועק כשצריך מעניש אם נכשלת
כמה חלקים של גוף לא חשוב העיקר להמשיך במאמץ המלחמתי לנצח
בכל מחיר אסור לאכזב את היציע הם שילמו הרבה עבור הכרטיס

פנים מולך הם בעצם לא פנים זה לא אדם זו מטרת סוללה
שישים כבר מסיכה לא רוצה לראות אגלי זיעה אלא אם אני יודע שזה
פחד ושזה אומר שאני כבר צריך לצאת למתקפה בחושך מסביב
טיפות של אור בוקר מיום האתמול ארוחה דשנה ומקלחת חמה ושינה

אפשר לשים לי לזה קץ רק לעשות פעולה אחת כמו שלימדו אותי מזמן
אבל למדו אותי בצורה מסודרת עם פתרונות מתאימים לכל מצב
והחיים
כן החיים הם לא פשוטים והפתרונות פתאום נראים כל כך רחוקים
ובלתי מציאותיים
כאילו המורה שכתב אותם מעולם לא יצא מן הכתה

אני יכול להיות מאושר ברגע אבל אני לא אני רק מושך לכיוון
המטרה
מרכז כוחות ויודע שבשום אופן אסור לי להכנע
אני אנצח כי נועדתי לנצח ואין שום איש שימנע את זה ממני
אבל הפנים ממול כל כך מיוסרות כל כך אנושיות פתאום