|
מטייל בין חדרי לבי
אתה שם
אבל לא שם
נראה מחייך מול פני לרגע
ואביט שוב
ואתה נעלם
תעתוע של אור וצל
בתוך מחשבותיי
אתה מתפתל
והופך
מתהפך
מופיע
הולך
פותח דלתות
למקומות חשוכים
מציץ לכוכים
מחטט ברווחים
הצרים
הקרים
שבין טירוף
למחשבת ישרים
בשבילי נשמתי
משאיר עקבות
רומס תחת רגלי זיכרונך
את כל שאר האהבות
וחולף
נעלם
געגוע מושלם
במסדרונות מחשבותיי
אתה שם
ולא שם. |
|
|
שאלתי את שלי
למה היא בוכה,
אז היא אמרה
בגלל שזה יום
השואה, אז שאלתי
אם אני צריך
להיות מודאג, אז
היא אמרה שלא
וירדה תוך כדי
הבכי, מה אני
אגיד לכם, שכל
יום יהיה יום
השואה.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.