ואם אפול לרגלך, מה תעשה?
האם תשלח את ידייך החמות
ותרים אותי?
האם תיפול גם אתה לאות הזדהות?
ואם אגיד לך שאני רוצה שתתאמץ,
שתרד על ברכייך ותציע לי חיים
שזורים בשושנים אדומות כצבע ליבי המדמם?
אז ירדתי על ברכיי ובכיתי.
ואתה?
במקום לעזור- אתה צעקת.

אתה אמרת- "מה את בוכה?!
קומי! את מלכלכת לי את הריצפה
עם כל האדום הזה!".
ואני אמרתי- "אבל כואב! כואב ללב!
לא אשמתי שהוא בוכה!"
ואתה הסתכלת במבטך הקודר-
שלחת לי זרמי קור מקפיאים
ונתת לי לסבול,
לדמם למוות...