לפני הרבה שנים המשפחה שלי עלתה לארץ מארצות הברית.
למרות שאני נראית ומתנהגת כמו ישראלית,
עדיין לפעמים אני מתגעגעת לכל מיני דברים קטנים שיש רק
בארץ החופשיים וביתם של האמיצים, כפי שהם נהנים לקרוא לה,
וחוץ מזה, יש לי שם משפחה. בגלל הסיבה הזו
אני משתדלת לטוס לארה"ב לפחות פעם בשנה,
וזה שאני עובדת בשביל חברת תעופה רק מקל על הנסיעות


הנסיעה האחרונה שלי הייתה בחודש האחרון. סידרתי ימי חופש,
מצאתי טיסה ריקה והודעתי לכולם שאני מגיעה לבקר.
תיכננתי להיות שם שבוע ולחזור לארץ כי מה לעשות - אני גם
סטודנטית


נחתתי בשדה התעופה בפלורידה, אחרי שעות על גבי שעות של טיסה
(ומי שטס לארה"ב יודע כמה הטיסה מתישה),
במקבלי הפנים חיכתה לי אשתו של בן דודי ג'ניפר.


ג'ניפר, רצוי רק לציין, היא אחת מהנשים הכי יפות שראיתי בחיים
שלי. היא ממוצא פולני, בלונדינית, עיניים כחולות עוצרות נשימה,
גבוהה.. במשך הרבה שנים היא הייתה דוגמנית ואפילו שיחקה בכמה
אופרות סבון, עד שנמאס לה ופרשה מעולם הזוהר. היא עבדה במרינה
כשהיא פגשה את בן דודי ג'ונתן. בביקור האחרון שלי שהיתי עם
שניהם הרבה, והרגשתי כיצד, מעבר לכל דבר אחר, התחלתי להימשך
לג'ני.


"הי!" חייכתי אליה והיא חיבקה אותי חזק. תמיד אמרה לי שמכל
המשפחה שלנו, אותי היא אוהבת הכי הרבה, ואיתי היא הכי מסתדרת


התחלנו ללכת לכיוון הרכב שלה "מה העניינים ג'ניפר?"

"אה... ג'ונתן נמצא בשירות לאומי החודש, ומשעמם לי להיות
לבד."

"אה.. בעסה"

"כן, קיוויתי שאולי במקום להישאר עם יוהנה ודיוויד (הדודים
שלי) תרצי..." היא הביטה בי במבט מסכן שגרם לי לצחוק "..להישאר
איתי ולארח לי לחברה?"


הרגשתי שאני לא נמשכת אליה! תהיתי לאן ?בחנתי אותה מהצד,
והרגשתי.. האמת נעלמה כל המשיכה שכל כך סבלתי ממנה בביקור
הקודם שלי, אבל שמחתי שעכשיו אני אוכל להיות איתה בלי לדאוג
שתהיה לי פליטה.

"אין בעיה."

וככה עברו להם שלושה ימים, כשאנחנו נהנות כמו שתי חברות
טובות.

למרות שג'ני הייתה בת ארבעים וחמש, ואני בת 25, הבדלי הגיל לא
הפריעו לנו. הלכנו למשחקי כדורסל באיזור, קניות, ראינו סרטים..
וכל אותו זמן,הייתי ממש מרוצה מזה שאני לא נמשכת אליה והכל
ביננו בסדר גמור.


ביום חמישי, היום הרביעי שלי בפלורידה עם ג'ני, הוזמנו לביתה
של חברתה סוזי, אם חד הורית. היום עברעלינו בעצלתיים, ולקראת
הצהריים המאוחרים התחלנו להתארגן ליציאה.

התקלחתי ראשונה, ובזמן שג'ני נכנסה להתקלח התלבשתי, התבשמתי,
והתיפייפתי שמעתי אותה יוצאת מהמקלחת, והלכתי לארח לה לחברה
בשמן שהיא מתאפרת.

עמדתי בכניסה לחדר השינה שלהם, והיא עמדה בקצהו, ופתאום...

פתאום חזרה המשיכה, אבל הפעם הייתה הרבה יותר חזקה, והרבה פחות
נשלטת.

בהיתי בה בשוק, לא מבינה מאיפה זה נחת עלי, וכל מה שבעצם
מעניין אותי זה לגעת בה, לנשק אותה.. לעשות אהבה.

"הכל בסדר?"

"מה?"

"את נועצת בי מבטים, הכל בסדר?"


"כן כן".

היא המשיכה להתאפר, ואני, אלוהים יודע למה, המשכתי לעמוד שם,
וכל פעם שדיברנו לא יכלתי לעצור את עצמי ופלירטטתי איתה, משדרת
לה בכל תדר אפשרי שאם הייתי יכולה הייתי משכיבה אותה על המיטה
ומזיינת אותה בכל צורה .אפשרית. אבל היא בשלה, לא חשה בסערה
המחוללת בתוכי.

הארוחה אצל סוזי הייתה נעימה מאוד. אני חושבת. כל מה שעשיתי
היה לנסות להסוות את המבטים ששלחתי לכיוונה, שלא היא ולא סוזי
יראו איך אני מפשיטה אותה בעיני רוחי.

חזרנו הביתה.

נכנסנו לחדר העבודה שלהם, שם היה המחשב ממנו שתינו בדקנו את
חשבונות הדואר שלנו. היא נשארה לשבת ליד המחשב, ואני ישבתי בצד
השני של החדר.

- השיחה התגלגלה בינינו, ופתאום היא סיפרה לי דברים שמעולם לא
ידעתי עליה,איך הייתה מכורה לסמים קשים בצעירותה, על תינוקת
שלה שמסרה לאימוץ.. ואני במקום להיבהל, רק הרגשתי איך המשיכה
שלי אליה מתעצמת והופכת להיות לא רק פיזית, אלא גם נפשית -
חזקה כל כך, מקיפה, זורמת בתוכי מכפות רגלי ועדראשי, וחוזרת
ומתערבלת עד שנעצרה בדקירה בין רגלי.


התיישבתי מולה. היא הייתה עם הרגליים למעלה על משענת כיסא.
התחלתי ללטף,את רגליה בתנועות ארוכות, חושניות, ובראשי רק
המחשבה שאם אני לא נוגעת בהאני מתה.


ידי החליקו על רגליה, כל פעם עולות יותר ויותר גבוה, והדופק
שלי משתולל,והיא - היא קוראת אימיילים!

פתאום היא קמה, ושאלה אותי אם אני רוצה לראות את אוסף המטבעות
העתיקים שלה.

מה?!

מה אני צריכה לעשות, לכתוב שלט?

אז הלכתי לראות את אוסף המטבעות העתיקים שלה.