[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאור דורני
/
העומך שבך

שאלתי על הכל
אמרו לי ש"החיים יפים"
לא ידעתי שקשה כל כך
שנפרדים כמו בסרטים
כמה אנשים כבר לא רוצים שלום,
וכמה פרפרים מתים כל יום?
איפה הדרך אם יש רק ערפל כבד? ואני שואל
איפה ההבטחות אם אני כבר לא עומד?
ולמה רגעים טובים חולפים כמו הבזק,
ואני נופל כואב ללא הפסק?

קחי אותי אני שלך לאן אני בכלל שייך?!
איך זה שאין לך תחושה?
אני מרגיש אותך, אני מבין אותך
והמבט צורב כל כך
מה קרה איתך? אין לך בושה
לא יכול להביט להשתקפות שלך
לא מצליח להתרכז לעומק שבך

אני בורח מהזמן
עוד דקה
עוד שעה
עוד שניה
כל דרך שאפתור
נולדת בעיה
יש הרבה מדי רע, והלב נושא הכל
אני כבר מבין, אני "ילד גדול"

זה היום בו נפלתי לתהום של חיי
לתוך אותו עומק שהחבאת מפני
גם אם מזמן לא טעמת דמעות
שנגמרים החיים אין כתוביות
מה מחפשים אם אין מה למצוא?
זה העולם ועכשיו אתה פה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני אוהב סרטים
ישנים
בשחור-לבן,
רומנטיים כאלה,
אולד פאשן.
והשחורים הם
עבדים.

שוב נפלט לפיני


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/12/01 3:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאור דורני

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה