|
מאזנים וחשבון נפש
לפני שנות אור חשקה נפשי לעוף
את אברותי הבתוליות פרשתי לרווחה
פילחתי עלטות ציה אל תוך קרני חמה
ובמעוף נחרץ הייתי כסומא .
אני זוכר אמי אמרה להנמיך גובה
סבי ציטט דיברי קדושים ותוכחה
אך אנוכי חצוי בעולמות חמדה
במעוף נחרץ הייתי כסומא .
היו ימים ספורים של אור , אני זוכר
תעתועי דמיון הבליחו מן השחור
תלי קדרות היו לרננה
ובמעוף נחרץ הייתי כסומא .
הזמן המתארך הוא זמן שאול
יש בו שלמות , יש בו פסול
ניסיתי לחמוק בנתיב ללא מוצא
אך במעוף נחרץ המשכתי כסומא.
אני זוכר, עם שחר יום המחרת , הו אללי,
קדרות ההתפכחות עטרה עיני
וכשצפיתי נכחה , תמוה ונפחד
הייתי כבר לכוד בסד
----------------------- |
|
|
עשיתי
חושבין...
אשור אובליט ה1
היה ממש שאקל,
וכך גם
אשורנדרפל ה2,
תגלת פלאסר ה1,
תגלת פלאסר ה3,
סרגון השני
וסנחריב. אבל
אני? אני
נדפקתי. סתם
הייתי איזה מלך
אשורי שאף אחד
לא זכר...
טוב... לפחות
אני לא
אפרחדון...
כי כולנו הרי
יודעים מה קרה
לאפרחדון...
חחחח...
שלמנאסר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.