האמת עברו על שלי שלי ועלי כמה ימים של אפרוריותיות שממש הביאו
לי את החוסר חשק לכתוב ולספר לכם על מה שקורה אצלנו פה ככה
בתוך הבית, אבל שלי שלי היא רק המציצה ומילמלה בפה מלא שאולי
הקוראים והקוראות שמנסים להלמיד את עצמם איך לחיות נכון הם
יביאו אותה בהרגשה של התעצביות ויהיה להם קשה, ולא מהזיקפה.
אמרה לי ככה ישר אמרתי לה שתכניס הכל עד הסוף והתישבתי לכתוב
לכם. האפרוריותיות הזאתי שבאה לי עם הגשם הביאה לי הזיכרון של
הדוד שלי נימרוד, שהוא היה לו המטע של הבננות הכי הגדול שהיה
באזור של חיפה והוא באופן של הקביעות הוא היה לוקח בחורות שמה
אצלו במטע והיה מקטיף להן בננה והיה מאכיל אותן בבננה (בננה,
בננה, לא מה שאתם חושבים, טוב, אם להיות ישרים אז עוד לא מה
שאתם חושבים אבל גם זה יבוא) והיה אומר להם שהזין שלו יותר
גדול מהבננה, והן הבנות הן היה להן תמיד וזה באופן הלא מוסבר
בהחלט האובססיביותיות של לראות אם הוא צודק או לא והיו מפשיטות
אותו. עכשיו, יושבת בחורה, ביד אחת היא יש לה בננה וביד השניה
היא יש לה זין שהיא צריכה להביא אותה בהשוואה והדוד שלי נימרוד
אומר לה מיד שהיא צריכה להמציץ לו על מנת שהוא יקבל את כל
הזיקפה הכי הגדולה שהוא יכול להזקיף, היא, הבחורה ישר ממציצה
לו ועד שהוא היה גומר היא כבר היתה שוכחת מכל העיניין של
הבננות ורק היתה שמחה אם לא היתה החולצה שלה בהתלכלכות. אבל
אני לא זה מה שהיה בעיניין שלי לספר לכם על הדוד שלי נימרוד
אלא הייתי בעינין של להסביר על למה אין המחסור של המים ולמה
היה בעדיפיות שישאר הקיץ עוד כמה ימים. הוא, הדוד שלי נימרוד,
הוא היתה לו גם באר של המים אצלו בחצר והמקורות הם היו בשאיבה
שלהם משלימים את המצב של המימיות בכל פעם שהיה במחסור של המים
הם היו מדברים עם הדוד שלי נימרוד שיהיה מביא להם להשאיב מהבאר
וככה תמיד היה מים. עד שביום אחד היה אצל הדוד שלי נימרוד השר
מים נציב בכבודו ובעצמיותו והוא הביא איתו את הבת הצעירה שלו
שהיא היתה קוראים אותה עינת והיא היתה אוטוטו בת שש עשרה והיא
לא היתה יודעת עוד להבדיל בין הבננה לזין למה שהיא היתה חסודה
צנועה לובשת חגורה מברזל עם מפתחות מפלדת אל - חלד רעלה ג'לביה
שש שכבות של בגדים. עכשיו היא היה ברצון שלה מאוד חזק הקטע
העיוני תיאורטי של הלמידה של ההבדל בין הבננה לזין והיא לקחה
השעור בפרטיות אצל הדוד שלי נמרוד. אחרי שהוא החזיר אותה לשר
מים נציב בכבודו ועצמיותו היא כבר היתה בשיכחון של החסידות
צניעות מלובשות של חגורה מברזל עם מפתחות מפלדת אל - חלד רעלה
ג'לביה שש שכבות של בגדים, וכל מה שהיה לה בראש זה להתפשט כמה
שהיא ביכולות יותר מהר ולהפשיט כמה שיותר גברים מהסביבה שהיא
עוברת להבדיק אם גם להם הזין הוא יותר בגודל מהבננה. על הזה
השר מים נציב בכבודו ועצמיותו הוא לא היה ביכולות שלו להשכיח
ומאז הוא לא היה לו לב לבקש מהדוד שלי נימרוד שיביא לו להשאיב
מהבאר שלו וככה נהיה שנגמרו המים בבאר כינרת.






החבר של שלי.
6 בדצמבר, 2001.







פרחות, וטוב שכך!
http://stage.co.il/story.html?story=84311