גם קצת זה הרבה
בעולם האפשר
מאמץ מוערך
ולסגת- מותר.
לשבת לנוח,
לרעוד לא רק כשקר
שמה אין לעולם לא,
רק "יותר מאוחר"...

אפשרויות אין-סופיות
לתקן אבל מוכר
אף-אחד לא ירגיש
לא שייך ומיותר.
לא קיים "right or wrong"
ואין "דרך הישר",
כל אחד אינדיוידואל
גם אם היה שום-דבר.

אף-אחד לא מושלם
ושום תיק לא נסגר
בעולם השמח
ומתוק כסוכר.
"אנושי" לא בהכרח
מאבא-אמא נוצר
ו"נורמות חברתיות"
הן דבר כלל לא מוגדר.

שם קיימת הקלישאה:
"עולם מלא פרחי בר"
אין תנאי קבלה,
רק להיות מחובר.
כי באימפרייה הסודית,
בעולם האפשר-
כל אחד מקבל צ'אנס,
להיות מאושר...