|
מלוחות מילותיך
צורבות הן את שפתיך
אמרה
ולא ידעה כי יבוא בן האנשובי
השכל דעת, למד
שורר לי ואני שלך
לחשה
עת תחבה ספר שירים לחייקי
ולא ידעה כי מילותי לה
נעקרות אחת לאחת מלוח ליבי
מותירות אותו חלק
ורק צילן של האותיות
מספרות את שהיה שם
טרם בואה
צאר |
|
|
אני עומד בחוץ,
מעשן סיגריה,
ופתאום היא
באה...
משחקת לי
בשיער...
מרימה לי את
החולצה...
מלטפת לי את
הגב...
נכנסתי וסגרתי
אחרי את הדלת.
רוח יכולה לגרום
לדלקת ריאות
לפעמים.
חדש אדיש ומשומש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.