מצאתי אותך שרוי בעולם חלומות, בלי אוויר לנשימה. מצאתי אותך
חולם שעכשיו אתה תהיה שלך, כן של עצמך. מצאתי שעדיין לא הבנתי
את חוש ההומור שלך ובמיוחד את הבדיחה על כדור הפינג-פונג האדום
ודני שלא רצה דבר אחר.
דני התבגר - כמו כולנו, כמו כל אדם שחי בעולם שבתים קטנים
נרמסים וגורדי שחקים מחליפים את מקומם, עולם שבו מכשירים
שחורים נמצאים בכיס של כל אחד, עולם בו מחשבים ורובוטים
מחליפים בני אדם.
הוא התבגר למד ואפילו התחתן והדבר היחיד שרצה זה כדור
פינג-פונג אדום שבעצם מייצג את רוחו ונפשו. שלא משנה כמה העולם
החיצוני השתנה מסביבו הוא נשאר בתוכו ילד קטן שלא מסוגל
להתמודד עם השינויים בממשל והאינתיפדות שבחוץ, בתוכו הוא נשאר
שלם, הוא שיחק עם הכדור וזה מה שעשה אותו מאושר. אז כדור
פינג-פונג אמרת ואני צחקתי ולא הבנתי את העומק שבעניין.
בוגרת יותר אני מבינה - שלחיות בלעדיך זה עדיף מלחיות בצילך.