גשם כחול / פלסטרים של הכחשה |
בחוץ חורף קר,
לא רוצה להתעורר.
סוגרת עיניים,
שומרת מפני צינת מחשבותיי את חמימות הקיץ
בתמונות בהן חסמתי אותן.
מאכילה את נפשי החולה במרק חלומות מהביל.
מתחככת בסדיני תמימות,
מקומטים אך עדיין נעימים.
משעינה ראשי על כר שאיפותיי.
לוחשת לתוכו,
"חכו לי עד שיצלצל השעון".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|