רותם כרובי / לו היה לי... |
" ילד קטן
שחור תלתלים ונבון
לאחוז בידו ולפסוע לאט
בשבילי הגן
ילד קטן "
ילד היה,
כעת,
גבר,
כן,
גבר כעת.
ניצב אתה מול החיים,
ראה...
היזהר...
ובסוף אתה
מת.
"שכחתי" לצטט את השורה הראשונה:
"בן לו היה לי"
ואולי,
אכן כך,
לו היה לי...
סליחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|