סתם אמא זבל

הלכתי לים להיות עם הדגים.
הלכתי לים.
הלכתי כי הים רצה אותי.
הוא ביקש שאבוא.
שאבוא לבד, בלי כלום.

אני ועצמי כולי, ולא עוד.
הדגים קיבלו אותי. קיבלו כמו שאני, ככה, סתם
נקי, חלק, ישר, לבן.
הדגים לא יודעים חוכמות.
הם מבינים עניין, יודעים הכל.

הדגים לא מעבירים ביקורת.
לא מקנאים, לא שונאים.
לא שומרים טינה בליבם.
אל אף שאנחנו תמיד מחסלים אותם.

הדגים קיבלוני אליהם, בשלום בשקט.
הם, אוהבים אותי אימא!
סוף  סוף  מישהו אוהב אותי, אימא!
הם לא שואלים שאלות.
לא מחכים לתשובות.

הדגים אוהבים אותי אימא !
הם לא נוקמים ,לא נוטרים טינה.
הדגים מברכים אותי.
גם הקטנים וגם הגדולים.
היפים, המכוערים, הנכים, והשלמים.
הם טובים אלי הדגים, את שומעת אימא.

יש עוד דגים טובים בעולם.
הלכתי לים אימא.
הלכתי למקום שאוהבים אותי.
אשאר בים .לעולם.
את חיה אמא אבל אותי את לא שומעת.
הלכתי לים