אלי אבימזר עוזרי / פעם לגעת |
היום, אף פסגת הרים
אינה רמה דיה לי
לשאת ממנה,
ואוזניים קשובות לי
אין למטה בעמק.
ההד לא יצלול.
רק בקול אקוסטי
אוכל לחדור
מבעד לקרחון
עברי האפל.
צרידות כאבי
ביקשתי להשמיע
ולספר על דמעתי
שלא ראוה.
עת דאה השחף
על פני,
בצליל מעופו
אמרתי,
הנה תקווה לי
אוכל לרדת.
מחר אדע
היכן אשים את
שתי ידי
לגעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|