אלי אבימזר עוזרי / לבד בבית |
הקירות עטופים בעברי
ואני נעול
בבריח ומנעול ממתכת.
ציורים ותמונות,
כל מראות עיני על
קרטון ופלקטים
מכריזות "זה אתה!"
אגרופי מכים באוויר,
אך יד ארוכת זרוע הודפת
בחזי, ואיני מגיע
אל הקיר, לקרוע.
בטלפון הזעקתי האומן
להדביק טפטים לחגיגה,
ולהכניסו, שברתי הדלת
וברחתי.
ראיתי את קרני השמש
חבלים - חבלים.
בקיוסק שעמד בקצה
התהום, קניתי גפרורים
והצתים...
ואז התחלתי להשתמש
באור.
שבתי אל הבית.
הוא לא היה שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|