סתם יום רביעי. שוב פעם היה פיגוע, ושוב אני צריך להפציץ
ת'ערבים.
הרשות הפלסטינית תמכה או לא תמכה, הרשות הפלסטינית גנתה או לא
גנתה, עוד פעם צריך להפציץ אזרחים.
ומה אני? כשאצא מהצבא יזכרו שהייתי קרבי. יחשבו שהייתי גיבור.
אולי באמת הייתי ולא שמתי לב. קצת פחדתי. ועוד פעם הלכתי להרוס
לאיזו משפחה את הבית. אבא שלהם היה פעיל, עכשיו 8 ילדים ואמא
ברחוב.
וזה עליי. תגידו מה שתגידו, עוד פעם נשלחתי לאבטחת ישובים
בשטחים. ה-ת-נ-ח-ל-י-ו-ת, תגידו את זה נכון.
ו.. אל תסתכלו עלי ככה, אני דווקא שמאלני.
שיט, עוד פעם נאלצתי להרוג ערבי.
מה לעשות.
בא עלי עם אבן, ילד, הייתי עם רובה. גיבור אני, לא?
העיקר שהצבא מגן על המתנחלים.
אם אמות, תדעו שהייתי פחדן. כי העדפתי להמשיך על לשבת בכלא,
ולשאת את המבטים של כולם, שישנאו אותי על זה שסרבתי שטחים.
אני עכשיו רוצח, אתם יודעים.