|
העיניים רוצות להיעצם
להיעצם לעולמים
לא לראות עוד
כבישים זרועות ובתים
לצמצם חושים
שורף גבות וריסים וזיפים
ציפורניים צומחות במהרה
ונגזזות וצומחות בחזרה
ושיער ערווה וזיעה במפשעה
ודרך ארוכה עלייה תלולה
רהיטי עץ משקולות ודפים
וזכרונות שנאה ודברים מתים
ושירים ישנים של תקווה
וסוף לורידים שרוולים מופשלים
עיניים נעצמות שרופות ריסים |
|
|
אני עומד מול
הקיר ושואל את
עצמי, בשביל
זה?! בשביל זה
לבכות?
זה כל כך ריגש
אותי עד שהתחלתי
בעצמי לבכות, לא
כי זה ריגש
אותי, כי יצאתי
אדיוט.
יוסי עמוס חזה
מהרהר מול הכותל
על מותו של מוטה
גור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.