בהתחלה היא דווקא היתה בסדר. אבל כולם נראים בסדר בהתחלה.
דווקא אלה שבשנות ההתבגרות שלהם מגיעים לבתי כלא ומוסדות
לעבריינים צעירים הופכים בסופו של דבר לאנשים נורמאליים, או
מתים.
היא היתה בסדר במשך רוב שנות התבגרותה, עד שקרה מהפך שאין
כמוהו מסיבה בלתי ברורה.
פתאום היא הפסיקה לבוא הביתה בלילות, התחילה לעשן בכמויות.
משהו בעיניים שלה התרחק מעולם המציאות, ותמיד כשהיו מביטים בה
ידעו שהיא אמנם כאן בגופה, אך נפשה רחוקה.
ברקע התנגן שיר מוכר

"זהו השבוע השני בו נמצאות הגופות הללו, מרוטשות לחלוטין,
מכוסות בניילון. עד עכשיו המכנה המשותף היחידי שנמצא בין
הגופות הוא שכולן היו נערות ונערים בסביבות גילאי 16-17."
תסגור את הטלוויזיה

היא התהפכה אל תוך הכרית בעיניים אדומות. היא רצתה להאמין ששם
למעלה מישהו שומר עליה, ורואה את כל מה שקורה לה, את כל מה
שהיא עושה כשהיא לא היא, היא אחרת. היא בעצמה חלמה מספר פעמים
את חלום הנפילה. אומרים שחלום הנפילה מסמל ירידה במדרון,
התדרדרות, סוף.
הכל צריך להסתיים מתישהו

פעם ביומיים היו מוציאים אותם לטיול, את כולם. לא היה איכפת לה
כבר שמכלילים אותה בקבוצה הזו, היא הרגישה שייכת. המון זמן לא
מצאה את מקומה, ושם - יחד עם הארוחות הקבועות, כללי הכנסת
האורחים והטיפול השבועי - פתאום מצאה את ביתה. שם, היא ידעה,
אף אחד לא מכיר אותה ואף אחד לא סולח לה על מעשיה כי היא אינה
מבקשת עליהם מחילה. מה יקרה כשתבקש, זה סיפור אחר. תמיד האמינה
בלחיות את הרגע. עדיף לה למות מאשר לא למצות את חייה.
החיים במוסד לא ממש עזרו לה למצות את עצמה, אבל כשייגמר, אם
ייגמר, תוכל לעשות ככל העולה על רוחה.
ואולי זו הסיבה שיש דמעות

My girl, my girl don't lie to me
Tell me where did you sleep last night

ילדה קטנה במסווה של נערה אדומת שפתיים

השבוע האחרון בחייה היה רווי ייאוש שחור. היא נתפסה קלוקלת,
בעת החבאת גופה בסמטה בעיר. היא לא פחדה, לא בכתה ולא עשתה
בעיות כשנתפסה. גם לא כשהובלה לתא מאסרה.
היא לא דיברה במשך המשפט, לא הודתה ולא הכחישה.
אל תאשים את עצמך

His head was found in the driving wheel
But the body never was found

כולם עושים טעויות