והיא כל כך עייפה מהמסע,
חיה את אותם חיים שנראים לה כל כך מיותרים,
ידיה,
שבורות ופצועות,
מנסות לומר שאין הן רוצות עוד לחיות,
אך ליבה,
שעוד כה מלא באהבה,
מנסה להחזיק מעמד,
עד הנשימה האחרונה.
עד שכל מה שהיה יגמר,
עד שהימים והחודשים שנהפכו לחייה,
יהפכו לאותו זיכרון רחוק,
שכולם
תמיד
ישאירו,
בליבם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.