ליסה רז / הרהורי לילה |
איבדו עצמם לדעת,
זלגו דמעות שעוותם
לשווא ניסה אורם לגעת
בעור צללים במנוסתם.
רוחות הלילה
נפחו נשמת אפם,
ניחר גרון זעקתם
לשווא חנקו סערתם
למול דממות בשתיקתם.
הרהורי הלילה
תבעו מנת לחמם,
פרצו גדרות רעבונם
לשווא ניסיתי לנחמם
בפירורי דמותך בזיכרונם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|