|
מקור: מרינה צוויטייבה
תרגום מרוסית: הוט רד
בעיר הגדולה שלי עכשיו ליל
מבית זה עכשיו הולכת צל
ואנשים תוהים, אשה?
או אל?
אני זכרתי רק דבר: ליל.
הרוח הקרירה כבישים
לי מטאטאה.
ובחלון נשמעת מנגינה
זה עתה.
עכשיו לרוח יש תפקיד קטן
לנשוב דרך הקירות כאן
על מגדל שומעים נעימה קלילה
ובחלון מנורה מעט מאירה
צעד זה אף פעם לא משאיר
עקבות
יש צל אך לא שומעים שום
קולות.
האורות, חוטי זהב עדינים
טעם עלה בפה מרגישים
אנא שחרווני מקשר ליל
חברים תבינו שאני רק צל. |
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.