New Stage - Go To Main Page

ארנון מרום
/
משחק ילדים

אדפטציה חופשית לקטע מהספר "עקוד"

1) חוץ. אינטרקום. יום.
יובל מגיע בריצה לדלת הכניסה ומנסה לפתוח אותה, היא נעולה, הוא
לוחץ במהירות על אחד הכפתורים, אולם לא נשאר לחכות לתשובה,
מכיוון שאלבנק מגיע עם המקל.

קול מהאינטרקום (OFF)
מי שם ?

הילדים הסתלקו כבר מהמקום כשיובל פותח פער על אלבנק.

2) חוץ. אינטרקום. יום.
יובל מגיע שוב לאינטרקום ,לוחץ כמה פעמים במהירות, וצורח

יובל
לפתוח, לפתוח.

אולם הוא לא נשאר לחכות כי אלבנק מדביק אותו שוב, מייד כשהם
עוזבים נשמע זמזום הפתיחה.

3) חוץ. יום. שדה.
אלבנק יושב על יובל, הידיים של יובל מקופלות מאחורי גבו, אלבנק
נוטף זיעה ומתנשף.
יש "קהל" של שני ילדים בני שבע נוספים, בועז ואורן.

אלבנק
אמא שלך זונה, מוצצת לערבים.

אלבנק שולף את אחת הידיים של יובל ומתחיל לסובב אותה.

אלבנק
הם דוחפים לה בתחת את הזין השחור שלהם.

אורן
בתחת ?

אלבנק
הם ערבים, הם לא יודעים שמהתחת לא יוצאים ילדים.

אלבנק מתחיל לתלוש שערות מראשו של יובל, שערה אחרי שערה.

אלבנק
עד שלא תגיד שאמא שלך זונה אני לא יעזוב אותך

יובל לא עונה, ומצליח להצליף עם רגלו בגבו של אלבנק, מכה לא
משמעותית. אבל כזאת שמרגיזה את אלבנק שממשיך לעקם את היד, פניו
של יובל מתעוותות מכאב אבל הוא לא משמיע  קול.

אורן
ומוצצת לערבים, שיגיד גם את זה.

בועז
תחליף את היד, הוא כבר לא מרגיש אותה

אלבנק מחזיר את היד אל אחורי גבו של יובל, פורש את כפות ידיו
ומתחיל להכות בחזקה באוזניו של יובל כמו במצלתיים. (במשפט
השלישי עוברים ל POV סאונד של יובל ששומע מקוטע ומעורפל).

אלבנק
אמא שלך זונה, (מכה) תגיד, אמא שלך זונה, (מכה) תגיד,
אמא שלך זונה (מכה) תגיד, אמא שלך זונה, (מכה) תגיד,
אמא שלך זונה, (מכה) תגיד.

אלבנק מפסיק להכות, אוסף אדמה ומתחיל לתחוב אותה לפיו של יובל,
יובל מתנגד עם ראשו אבל אלבנק מצליח להכניס מעט אדמה פנימה,
יובל מחרחר.

בועז
הוא יכול להיחנק.

אלבנק מנגב זיעה מעיניו והופך את יובל על בטנו.

אלבנק
תחזיקו אותו, אני הולך לחרבן.

4) חוץ. עץ. יום.
אלבנק מתיישב אחרי עץ מפשיל את מכנסיו ומתחיל לחרבן, הוא מתאמץ
בכל כוחו.

5) חוץ. שדה. יום.
בועז ואורן מחזיקים את יובל בכוח, אבל הוא לא נאבק בהם.

בועז
תגיד כבר, מה אכפת לך ?

אורן
הוא יהרוג אותך.

בועז
תגיד זונה, תגיד זונה וזהו, אנחנו נשחרר אותך.

אורן
זונה זה לא נחשב, שיגיד את כל המשפט

בועז
מה זה משנה לך בכלל ?

אורן
אני לא מתערב.

אל המקום מגיע אלבנק המחזיק בידו אבן ועליה גוש חרא.

אלבנק
זוזו, הבאתי לו אוכל.

אלבנק מתיישב על יובל, הופל אותו חזרה על גבו ומסתדר שיהיה לו
נוח,

אלבנק
אז אתה לא אומר ?

אלבנק דוחף את אחת מאצבעותיו לגוש החרא מרים חתיכה ומתחיל
למרוח אותה על שפתו של יובל, לוקח חתיכה נוספת ומורח מתחת
לאפו.

אלבנק
פה זה הכי טוב, הוא כל הזמן יריח, עד שיגיד.

אלבנק מתחיל לצחוק, אורן ובועז אחריו. אלבנק לוקח חתיכה נוספת
מהחרא.

אלבנק
עכשיו גם תטעם.

יובל יורק על אלבנק בפניו, אלבנק נרתע בגופו אחורנית ויובל
מקפל את רגליו במהירות ואוחז את ראשו בצבת, הוא מצליח להוריד
את ראשו של אלבנק עד הקרקע, אולם לא מצליח להשתחרר בעצמו,
עכשיו שניהם לכודים אחד בשני בלי יכולת לזוז.
אורן ובועז מסתובבים מרוצים ובוחנים את המצב החדש.

אלבנק
תשחררו אותי, תזיזו אותו

אורן
אני לא מתערב

יובל מתחיל לנדנד את שתי רגליו (הכרוכות בראשו של אלבנק) מטה
אל הקרקע, ראשו של אלבנק נדפק באבן קטנה הנמצאת שם.


אלבנק (צורח)
תוציאו אותי, תוציאו כבר.

בועז
תבין, לנו אסור להתערב.

אלבנק (מתחיל ליבב)
יובל, תשחרר אותי, אני מתחנן לפניך, אני מבקש סליחה, סליחה,
אמא שלי זונה, אמא שלי זונה, הנה אני אומר

יובל לא עונה ורק ממשיך לדפוק במונוטוניות את ראשו של אלבנק
באבן.

6) חוץ. שדה. ערב.
אלבנק ויובל שזורים באותו מצב, אחת לכמה שניות נדפק ראשו של
אלבנק בקרקע, דם יורד מפצע שנפער בראשו. הוא מייבב ובוכה.

אלבנק (בקול חלש)
תצילו אותי, תצילו אותי.

אורן (בודק)
יורד לו דם

בועז
אם יורד דם, צריך לקרוא למשה

אורן
צודק.

7) חוץ. מגרש. לילה.
אורן בועז מסתובבים בשכונה וצועקים "משה"

8) חוץ. שדה. לילה.
אלבנק שוכב במרכז השדה לבדו, שלולית גדולה של דם מסביב לראשו,
הוא מת.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/12/01 15:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארנון מרום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה