פרק ג'-שיחת הטלפון.
טוב אז עבר כבר חודש וחצי מתחילת השנה ו....לא דיברתי עם אף
אחד!
אני מרגיש כאילו אני לא ראוי לדבר עם אף - אחד , מכיון שאני
כזה כישלון...
אבל אני רוצה לדבר , רוצה שיהיה איכפת למישהו כדי שבאמת אני לא
אתקע למצב בו אעלם!
אני מנסה לדבר עם ההורים שלי אבל הם לא מקשיבים לי , אני חושב
שהם התיאשו ממני כבר , אני רוצה לברוח מהכל ולהתחיל חיים חדשים
במקום יותר טוב , מקום שלא מכירים אותי ואני יכול לפתוח דף -
חדש...
אני הייתי רוצה להיות רונן עכשיו , החברים שלו מתגעגעים אליו
והוא התחיל מההתחלה! בדיוק מה שאני רוצה - לו יש! אני כל כך
מקנא בו , למרות שלא הכיר את אביו בחיים...
כבר מאז שגיליתי את האכזבה שאני באמת עבר שבוע...ולא הלכתי
לבית - הספר מאז , אף - אחד לא נראה לי שם לב , אף אחד לא
התקשר אלי לשאול מה שלומי , איך אני מרגיש או מה קרה לי ,
אפילו לא המורה!
אני מאוכזב...עכשיו לא רק מעצמי , אלא מהחיים שבניתי לי ,
החיים שלי הם...אין לי חיים!
ופתאום...
הטלפון צלצל , והיתה לי הרגשה שאני ממש צריך לענות לטלפון הזה
, אבל אמא ענתה לפני , בכל מקרה ידעתי שכלום לא יישמח
אותי..אפילו לא אם יבנו לונה - פארק בתוך הבית שלי...(מקרה
חמור!)
ופתאום אמא קראה לי , הייתי ממש מופתע..פעם ראשונה בכמה שבועות
שהיא מתייחסת אלי , רצתי לחדרה ושאלתי מה היא רצתה , והיא ענתה
לי בתשובה שהכי לא ציפיתי לה..."יש לך טלפון"...
עמדתי שם כמה דקות בהלם ועד שכבר עניתי לטלפון אז ניתקו...
הייתי כמובן מאוכזב כמו שאני כבר הרבה זמן , אבל הפעם זו היתה
אכזבה שונה , כזאתשאני מרגיש כאילו קרה משהו שלא יקרה יותר
לעולם , או שהיתה לי הזדמנות ופספסתי אותה!
שאלתי את אמא בתקווה כאילו החיים שלי תלויים בזה...מה שהיה
חלקית נכון אם היא יודעת מי זה היה בטלפון , והיא אמרה בשמחה
שהיא יוגעת , ליבי התמלא באושר אבל לא הייתי בטוח אם אני אמור
לשמוח , ולבסוף אימי אמרה לי שזאת היתה רוית!
רוית!!! החברה של עידו!!! פתאום המחשבות התחילו להתרוצץ לי
בראש...מה היא רצתה?! מה קורה פה?! היא היתה עם עידו?! אני ל-א
יכול לדבר איתה!! אני פשוט לא מסוגל להכנס לזה שוב!
ופתאום...צלצל הטלפון...וקפאתי (גם במחשבות..) ואמא קראה לי
שוב...הפעם לא עניתי...ברחתי...יצאתי מהבית הכי מהר
שיכולתי...
הסתובבתי במרכז , היה עמוס מאוד , הרגשתי רע כי היתי לבד וכולם
שם היו בקבוצות , ראיתי שם את עידו ומיד ידעתי שרוית איתו...אז
הסתובבתי ואז...ראיתי אותם.... |