הפסימיות שלי כמו האופטימיות
מגיעה במינונים שאין לי שום שליטה עליהם,
פעם זה כואב עד נימי נפשי, עד אבדן הדרך.
ופעם זה מחייך כמו זכיתי בו והוא שלי,
ואפפעם זה לא כך ולא כך,
אני מניחה שגם בזמן שמאבדים,
מאבדים לאט, עדים לאיזה תהליך של
התמסמסות השיחות
העניין העקרוני שלנו בנו,
במקרה שלנו, זה העניין שלו בי
מתמסמס והולך
מנומס והולך
אובד והולך
נמוג
דצמבר 2001 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.