אני רוצה בכל יום לכוון אותו
לקראת המשפט הזה שאגיד לו
בצורה שלא תשתמע לשני פנים.
לומר לו בכל יום עוד קצת,
כמה הוא יקר לי,

ואז ביום אחד לומר בטונציה
שלא תשתמע לשני פנים
"אני אוהבת אותך"  
לומר את זה ברור ונקי,
לא קשור לכלום

ולראות את האדמה רועדת
ולבדוק אם בוקע ממנה החוצה
בניין חדש שהוא שלנו
או שהאדמה תפער פיה
ותבלע אותי
ואת הקשר שהיה,

בכל מקרה זה סיכון,
וכנראה שאני מוכנה לקחת אותו

אז אני דוחה את זה עוד קצת, עוד רגע
כמו שהייתי עושה בחורף,
כשאימא הייתה מעירה אותי
ביום גשם ללכת לבית הספר,
ואני רק רציתי להצפין גופי
במקום חם ואוהד לעוד קצת זמן,

עוד כמה רגעי עונג
לפני שאצעד
אל התופת
שבחוץ

אל התופת שלך

רק עוד כמה רגעים