|
הם דמדמו בין יקיצה לתרדמת. משווים לעצמם מראה של תפלים.
הדממה הצוננת ששררה בחדר החווירה את גופה והזכירה לה ברשעות את
גופו הצונן והדומם עוד יותר.
פעם עוד לפני שבגרה, אבד לה, ומאז היא סופרת ימים - לקץ.
מתייסרת בעינויים מנטאליים שונים כדי "לחיות" באנלוגיה למותו. |
|
|
אני רואה
טלויזיה, אבל
היא לא דולקת.
אמא מסיקה מזה
שאני ממש טיפש,
ולאבא נמאס כבר
ממזמן, אין סיבה
שכולם יאהבו
אותי אם אני רק
בוהה במסך
אפור-חום שעשוי
מזכוכית, הרי
בסך הכל כל מה
שיש שם זה רק
כמה נורות
ואנשים זזים.
אני עובר
לרדיו!
(תהיה אתה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.