בפקקים של שמונה בבוקר עשיתי טעות והסתכלתי במכוניות שמסביבי.
אחד, מבוגר, בפורד אדומה שנת 86', שלושה נתיבים ממני, תפס את
המבט שלי וסימן לי לפתוח את החלון. "בשנת 72' זיינתי את אמא
שלך!" הוא צעק וחייך חיוך של ניצחון. אני לא התעצבנתי. הרבה
אנשים אומרים לי את זה. מסתבר שבשנת 72' אמא שלי חיפשה אהבה.
ככה לפחות אני מסביר לעצמי את העניין הזה, כי באמת הרבה אנשים
מעלים בפניי את העניין עם אמא שלי ועם שנת 72'. קצת סטטיסטיקה
שעולה משיחות שלי עם אותם אנשים:
83% מאותם גברים שזיינו את אמא שלי בשנת 72' נורא מכוערים. 12%
נראים בסדר, 4% נראים טוב, ואחוז אחד ממש ממש יפים.
42% חשבו שאמא שלי הייתה זיון טוב. 36% חשבו שהיא הייתה גרועה,
13% טוענים שהיה בסדר, 2% טוענים שהם לא זוכרים בדיוק איך היה,
ושבעה אחוזים מסרבים לענות.
12% היו גברים נשואים, 79% רווקים, 7% גרושים, 2% אלמנים.
92% היו גברים, 8% היו נשים.
3% היו מתחת לגיל 18, 5% מעל גיל חמישים.
45% אנשי קבע, 23% אנשי חוק, 17% אנשים ממערכת החינוך (כולל
מוסדות להשכלה גבוהה), 2% מובטלים, 3% גימלאים, 1% תלמידים.
29% מהזיונים היו בתוך מבנים, השאר (71% !!!) היו במקומות
פתוחים.
37% היו עם אמצעי מניעה, 63% בלי.
99.8% היו סתם אנשים, 0.2% היו אבא שלי.
עם אמא שלי אני לא מדבר על הדברים האלה. אני אפילו לא מגלה לה
שאני יודע על שנת 72'. אני לא מוסר לה ד"שים מכל האנשים האלה.
אני לא זוכר את הפנים שלהם אחרי שהם הולכים. רק את הנתונים אני
זוכר. משכלל אותם לתוך הטבלאות הסטטיסטיות שלי. בקרוב אני הולך
להגיש את הטבלה הזאת כפרוייקט בסוציולוגיה באוניברסיטה. הרגלי
הסקס של עם ישראל בשנת 1972.