|
שוב הגשם יורד...מטהר הכל ..ושוטף אותנו כליל...
שוטף את הרחובות..יורד ברעש רב על גג המכוניות..על החניויות
שסגורות עקב המחשבה שלא יהיה למי למכור הערב..בתי הקפה שעומדים
ריקים כאילו מסמלים על בואו של החורף..
יורד מטהר..את הרחובות מטהר מאנשים מטהר מבעיות..
עמדתי באמצע הרחוב מפנה את פני לשמיים שכעת היו מוארים באור
אפרפר לבנבן...והגשם נגע בפני..הרטיב את שיערי..התחושה היתה כל
כך נעימה, התנתקתי מכל דבר אחר ..באותו רגע זה רק אני והגשם
וכך הוא שוטף את כל הרוע..ואת כל השנאה..
הכל מסתדר שהחורף בא...נשטף וזורם הישר לביוב..עמוק
עמוק..במקום שלא נוכל למצוא אותו בשנית..
השמיים מחווירים יותר ויותר...וכך גם אני...
אני מרגישה את הקור מחלחל עמוק עמוק לתוכי..לתוך עצמותי..שכעת
כבר מתחילות לכאוב..אך אני עדיין קפואה עומדת שם ללא כל רצון
למצוא מחסה...גם אני רוצה להיטהר.
הגשם תמיד מתעקב אך לעולם לא מאחר. |
|
|
מדיה לצריבה הוא
אומר לי.
תגיד סידירום
כמו בן אדם ולא
כמו נאסדאק.
"הנפילה"
ברטרוספקטיבה
פוסטמודרנית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.