"אמרו לו"/עידו לביא.
זהו סיפור עצוב על ילד
אחר-כך נער
עכשיו שהיד.
הוא רק שמע קולות של אלה
שעודדוהו- רק להשמיד
הוא רק שמע מה שאמרו לו
לכן ישן הוא שינת-תמיד.
אמרו לו שהחיים הם רק ברדק
וכיפים- פה אין!
אמרו לו שעדיף להיות בשק
אך אוי למסכן.
אמרו לו שיהיה כבר מעשי
רמזו לו שיתאמץ
אך הוא לא הבין ת'קטע...
כל-כך כעס עד שהוא התפוצץ!
עוד שהיה כולו רק ילד
בבית הספר של הג'יהאד.
הוא כבר חלם על המולדת
ועל הג'וב המיועד.
כבר אז עינו היתה פוזלת
אל גן- העדן המכובד.
אמרו לו שציוני הוא גזעני
וזה החשוב.
אמרו לו שהשלום לא הגיוני
ולו- סוף עצוב.
אמרו לו שיהיה כבר מעשי
רמזו לו שיתאמץ
אך הוא לא הבין ת'קטע...
כל-כך כעס עד שהוא התפוצץ!
עוד שדרך על מוקש-רגל
הוא לא חיפש לו ת'ביטחון.
ובהתלהבות של עגל
זרק סלעים על חיל-השריון.
ועד היום הוא סתם עוד טמבל
שעיצבן את- אריק שרון!
אמרו לו שפצצת החגורה
אינה מציאה
אמרו לו שהוא נכנס פה לצרה
ואין יציאה
אמרו לו שמחכות לו בתולות
רמזו לו: "קח מזוודה"
אך הוא לא למד שום לקח...
עכשיו לא מקבל את התמורה!!!
(למי מכם שלא הבין- המפעיל פצצה על מתנו, עתידו לחורר את עצמו
בדיוק באיזור זה, ולפגוע קשות באיבר מינו, ועל כן למילה
"יציאה" יש 2 משמעויות) |