אם פעם תעבור בשדה ותראה את הבור- תזכור שהוא שם. אני עברתי
שם- הייתי שם כל-כך הרבה פעמים. וכל פעם, כל פעם מחדש
שהסתובבתי שם- אמרתי לעצמי: 'הפעם תום, אתה לא נופל-תישאר
מרוכז'. אבל לא. עברתי, נפגשתי עם התחתית- ועליתי. לקח לי הרבה
זמן לעלות- אבל עליתי. ויצאתי משם מלא בוץ..  אבל יצאתי. וזה
היה קשה, אבל זה קרה בסופו של דבר. והרגשתי טוב עם עצמי, אבל
עדיין הייתי קצת מיואש.
ובאותן שניות כשאני מרגיש את אותו החיוך מתפזר לי הפנים- ולרגע
מנמנם וחולם, מרחף בבועה של אשליות- אני נופל לשם שוב. וזה קרה
יותר מפעם אחת.. זה קרה יותר מפעמיים.
וכל פעם כשאני הולך בשדה וחושב שזהו, הפעם אני מדלג על אותו
הבור, ונשאר בעולם החלומות שלי... אני מתרסק. ועם הזמן זה נהיה
יותר חזק- יותר כואב. הרבה ייאוש.
אז אם פעם תעבור בשדה ותראה את הבור- תדע שהוא שם. וגם אם אתה
עכשיו מאושר- אתה תיפול אליו בקרוב. מה לעשות? ככה זה.

אם פעם תעבור בשדה ותראה את הגבעה- תזכור שהיא שם. אני הייתי
שם כל-כך הרבה פעמים. וכל פעם שהסתובבתי שם- אמרתי לעצמי:
'הפעם תום, אתה לא חולם- תישאר מרוכז'. אבל לא. עברתי, ראיתי
את הנוף המשגע- ונסחפתי. האשליות שלי והפנטזיות- כולן שיתפו
פעולה. והייתי כולי ורוד מאושר... הייתי בעננים. ואז נפלתי.
וההתדרדרות הייתה מהירה. וחזרתי לא להאמין, עדיין הייתי קצת
מיואש.
ובאותן שניות, כשאני מרגיש את אותן הדמעות שזולגות על הלחי-
ולרגע מנסה להתאושש, להבין למה זה הגורל שלי. אני מתחיל לרחף
ולהגיע בחזרה לראשה של הגבעה. וזה קרה יותר מפעם אחת.. זה קרה
יותר מפעמיים.
וכל פעם כשאני הולך בשדה וחושב שזהו, הפעם אני לא מטפס על אותה
הגבעה, ונשאר בעולם הדכאוני שלי... אני מרחף. ועם הזמן זה נהיה
מושך יותר- מפתה יותר. הרבה ציפיות.
אז אם פעם תעבור בשדה ותראה את הגבעה- תדע שהיא שם. וגם אם אתה
עכשיו בתחתית- אתה תרחף לשם בקרוב. מה לעשות? ככה זה.