נרות בטרזינשטט

" העבודה משחררת" כך כתוב  בכניסה למחנה העבודה בטרזנינשטט,
ככה חשבה עינת ,כל חייה עבדה חינכה ילדים , לימדה היסטוריה וגם
ספרות, כאשר היה צורך במורה מחליפה זמינה. אבל את טיולי הנוער
למחנות השמד שנאה עינת.
כמה עינת שנאה את טיולי הנוער למזרח אירופה , לכאורה לחוות את
השואה, אבל בפועל הילדים,ככה קראה להם תמיד המורה עינת, גם
שהיו בני שבע עשרה ועם יותר מחתימת זקן, הילדים ,לא ממש
התעניינו בהיסטוריה המרתקת של יהדות אירופה והשמדתה הטרגית.
הילדים יותר רצו אהבהבים ושמחות של נוער.
עינת, לא רצתה לנסוע גם הפעם, אבל דר' לוטריג, מנהל התיכון
המקיף, בכלל לא השאיר לה בחירה וברירה. זוהי חלק מחובה קדושה
,אמר, ורק הסיסמה הזו גרמה לה לשנוא את עצמה יותר.
עינת לא ידעה את מי היא מתעבת יותר, את דר' לוטריג שלא השאיר
בידה מוצא, את הילדים התוססים ומלאי החיים, או את  עצמה.
אחרי הביקור במחנה העבודה בטרזינשטט ובקרמטוריום בו ערכה תמיד
טקס זיכרון מרשים, אפילו דר' לוטריג ציין אותה לשבח על הטקס
המרגש,ומחמאות היו דלות על לשונו, החליטה עינת לקחת את הילדים
לטיול קצר בעיר פראג ואולי יראו את הרובע היהודי הישן להשלמת
התמונה ההיסטורית.
תמיד עינת הייתה מצליחה להוביל את הקבוצה לאן שחפצה, הפעם היה
מלווה מדריך נוער מכעיס , בחור צעיר ,ועינת הכעוסה לא הצליחה
לתמרן אותו כרצונה. כל הצעה שלה נדחתה על ידו על הסף,כל רעיון
בוטל, וכל בדיל מחשבה שלה נקטע על ידו בשחצנות המאפיינת צעירים
הבטוחים מאד בעצמם. הוא כמובן נימק זאת בהבנתו רבה את נפשם של
הילדים, קרבתו הרבה אליהם, ולדאבונה הרב ראתה עינת כי הוא אכן
קרוב אליהם והצליח ליצור עימם קשרים יפים.אמנם כמה מהנערות
התאהבו בו וכרכרו סביבו, אך הוא לא השתמש בזאת , נשאר קורקטי
וחביב.
חביבותו הכעיסה את עינת עוד יותר.
עינת מצאה את עצמה כועסת עליו יותר ויותר ללא כל סיבה , ככל
שכעסה עליו יותר, הפכה להיות נרגנת ומתוחה. הטיחה בילדים
אמירות מיותרות נזפניות, ודיברה בנוקשות  עם הנהג הצ'כי
האומלל.
בערב האחרון של הטיול, עינת נשארה לבד בחדרה,כאשר הילדים יצאו
לסיבוב בעיר.
חיכתה שהטיול יסתיים כבר, הבטיחה לעצמה שלא תצא לטיול נוסף אף
אם הדבר יעלה לה במחיר מרדנות ,שבה היא לא מורגלת ,מול דר'
לוטריג.
המדריך הצעיר, שאולי במחשבה שניה לא היה צעיר כל כך, רק נראה
לה כך מול התבגרותה המוקדמת, ביקש ממנה שתכנס אליו לחדרו ,כאשר
הילדים יצאו לסיבוב בעיר,אמר שרוצה לסכם עימה את הטיול ולסגור
פרטים אחרונים לטיסה למחרת, וכמו כן אמר לה שרוצה ממנה דבר
אישי.
אמנם לא ידעה, אך היתה בטוחה כי הוא רוצה גם להעיר לה על
התנהגותה החמוצה משך כל הסיור.ותיכננה במוחה כל שעות אחה"צ איך
תחלץ מהמבוך, שכן ידעה כי הייתה חמוצה מאד.
לאחר שוידאה שהילדים יודעים את כל הפרטים על ההגעה החזרה
למלון, השביעה אותם לא לעשות שטויות, וידעה שבדיוק בשביל כך
יצאו לטיול, חזרה עינת לחדר במלון.
חדר במלון בפראג בשכונה צדדית, כמו שמשרד החינוך יכול לממן,
חדר עגמומי למדי, נכנסה לאמבטיה, אולי כך תירגע ותתנחם.
המים היו חמים , בדוק כמו שאהבה. אמבטיה כמו בבית, רק שבבית
אין לה אף פעם זמן להתרחץ באמבטיה, יש שיעורים להכין,מבחנים,
עבודות, וכן- יש גם בעל וילדים, גם להם צריך להקדיש תשומת לב.
עכשיו זמנה בידה, הרי לא קבעה זמן מדוייק עם הצעיר.
שקעה לה באמבטיה עד כדי נמנום חמים, יצאה והתלבשה באיטיות,
גי'נס שעדיין עולה עליה למרות שלושים ושמונה שנותיה, וחולצת
טריקו דקה.נשארה יחפה, כי רק עוברת לחדר סמוך, לא חשבה שצריך
לנעול נעליים, ומלבד זאת אם תהיה יחפה, אולי תהיה אווירה פחות
פורמלית לשיחת הסיכום.
עינת דפקה על דלתו, קול עמום ענה לה כי תמתין קצת,עינת כמעט
כעסה, אבל החליטה שלא יצליח ביוהרתו להכעיס אותה הערב.לאחר כמה
דקות של המתנה או אולי היו אלו שניות בלבד, אמר לה כי הדלת
פתוחה ויכולה להיכנס.עינת תהתה מדוע אינו טורח לפתוח את הדלת
כמקובל בנימוס , אך לחצה את הידית ונכנסה.
החדר היה חשוך לחלוטין, רק עשרות או אולי מאות נרות קטנים על
הרצפה, על השידה, על המדפים, מסביב למיטה .כל החדר מלא נרות.
עינת לא הספיקה להבין מה עושים כל הנרות הקטנים כאן כי הרי
השתמשה בהם כבר בטקס ה"יזכור" והיא חשה גוף חם ועוטף מחבק אותה
מאחור.היא הייתה זקוקה לחיבוק הדובי הזה, כל כך רחוק מהבית וכל
כך מתגעגעת, ואחרי שבוע שלם של דמות חינוכית, או כמה הייתה
זקוקה לחום שנבע ממנו.
הצעיר שעינת לא הצליחה כל השבוע לזכור את שמו בכלל, חיבק אותה
ואז הפך אותה עם פניו אליו ועדיין לא מרפה מהחיבוק העוטף כל
כך. הוא נישק אותה על פניה נשיקות קטנות עדינות ,על הצוואר ,
על העורף, מליוני נשיקות קטנות עד שנישק אותה על שפתיה. עינת
חשה שהיא נמסה כמו הנרות בחדר.
היא לא חשבה על הילדים בעיר, לא חשבה על הבעל , לא על דר'
לוטריג,לא על מה חינוכי, לא על מה מותר ומה אסור ,אפילו לא
חשבה על עצמה. רק נתנה לעצמה להיסחף לתוך המערבולת של החמימות
הנעימה והחושנית .