זה סיפור על הבנאדם הכי כלי שאי פעם יצא לי להכיר. בעצם, זה
קצת גם סיפור עלי אבל בשביל להבין את החלק שלי בסיפור צריך
לדעת קודם כמה דברים על הבנאדם הזה.
לבנאדם הזה קוראים גרשי. דמיינו לעצמכם מישהו שמורכב
מהנונשלנטיות של טרוולטה, הקוליות של מיקי רורק וגוף של לוחם
סיירת ועדיין לא תגיעו לגרשי. חוץ מהחלק של הלוחם סיירת אבל זה
כי הוא באמת היה בסיירת. שתבינו על מה אני מדבר, יש סיפור שאני
אישית מכיר על גרשי, שהוא פעם ראה בחורה עומדת בטרמפים בכפר
סבא, מישהי כוסית עם ציצים עומדים והכל, והוא פשוט ניגש אליה,
בשיא האדישות, תוך כדי שהוא מדבר עם חבר שלו בפלאפון, נעמד
לידה קצת יותר קרוב ממה שבחורות בדרך כלל מרשות שיעמדו לידן,
הוציא נייר מהכיס והושיט אותו לבחורה הזאתי, ממש שם לה אותו
ביד. הבחורה כמובן הסתכלה עליו במין מבט כזה של
מה-נסגר-פה-מה-אני-אמורה-לעשות-עכשיו והוא, מפסיק רגע למלמל
משהו לחבר שלו ואומר לה "טלפון, תרשמי טלפון" וממשיך לדבר עם
החבר שלו. אחרי שניה הוא קולט שהיא לא הבינה את העניין אז הוא
אומר לחבר שלו בפלאפון "שנייה אחי, רק שנייה," ואומר לה במין
טון כזה של סגירת עניינים, תוך כדי שהוא מצביע על הפתק ומזיז
את היד במין קטע כזה של נו-קדימה-כבר-תזדרזי, "פלאפון זה גם
טוב, או בעבודה, איפה שאפשר להשיג אותך" וממשיך לדבר בפלאפון.
עכשיו הקטע המדהים הוא שמרוב שמהבנאדם הזה יוצאת הילה כזאת של
איזה-כלי-אני הבחורה אשכרה רושמת לו טלפון, במין הכנעה בלתי
מוסברת כזאת. הוא אפילו לא אמר לה תודה, הוא פשוט הרים את היד
לאיזה מונית ונסע משם בנונשלנטיות כמו שרק הוא מסוגל.
וזה לא הכל. גרשי זה בנאדם כזה שאם הוא הולך, לדוגמא, מקצה אחד
של פלורנטין לקצה השני הוא מסיים את הרחוב עם מינימום שתי
הצעות להשתתפות באורגיות פרועות עם כוסיות על או לפחות חמישה
טלפונים של כוסיות וזה כשהוא בכלל לא מנסה להשיג כלום, סתם
הולך ברחוב.
מה שמשגע אותי בכל העסק זה איך שהוא מתייחס לזה. כאילו זה טבעי
שבחורות ידבקו אליו במסות כאלה כמו שזה טבעי שהדובים ישנים
בחורף. וזה לא אני המצאתי את ההשוואה הזאת, זה הוא. אתם
מבינים, שאלתי אותו איך הוא משיג כל כך הרבה בחורות וזה מה
שהוא ענה לי:
- תגיד, נשיונאל ג'אוגרפיק, אתה רואה?
- כן
- מה יש בנשיונאל ג'אוגרפיק, אתה יודע?
- לא יודע, דובי קוטב מזויינים ישנים שנת חורף, לא?
- נו, מבין?
ערב, תחנת הטרמפים של כפר סבא, אני במכנסיים אדומות והיא
בחולצת פליז שלא משנה כמה עבה היא תהייה, השדיים שלה צועקים
מתחתיה "היי, תראו איזה יפים אנחנו, ואוו חבר'ה, תגיעו לפה".
אני ניגש אליה, נעמד קרוב קרוב כמו שגרשי עושה ושואל אותה:
- תגידי, נשיונאל ג'אוגרפיק, את רואה?
- סליחה?
- נשיונאל ג'אוגרפיק, הערוץ, את רואה?
- אתה מוכן להתרחק ממני קצת?
- טלפון, תרשמי טלפון.
- הלו, כדור הארץ? תתרחק, כאילו?
- פלאפון גם טוב, רק תרשמי משהו, יא זונה.
בת זונה, אם הייתי גרשי כבר מזמן היית רואה את הצד התחתון של
הביצים שלי, שרמוטה. |