אייל סלע / מכת שמש |
פסעה לה על גרגרי החול שבחוף.
פיזמה לעצמה שירים שאיש לא שמע.
התבוננה לצדדים ונהנתה מהנוף.
מלאכית צחורה ויפת מראה,
מתבוננת עליי מתוך התמונה.
הולכת לכיוונים שאני לא רואה.
נושאת היא עמה קול אמונה.
אך מה לך קרה, פרפר יפייפה?
הרוח אותך נשאה למקומות רחוקים.
מכונת הנשמה ומעליך רופא,
מחייכת הגעת למחלקת ילדים.
התמונה התעוותה וכבר לא הגיונית.
נאבקת על חייה, רוצה רק לנשום.
לפתע סרטן אותה לכד בשונית.
ילדה קטנה הלכה לה היום.
נכתב לזכרה של גליה דיק ז"ל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|