|
שאנו רך בתוך כפך
כי דל כוחנו מלכת,
על טרשי אדמתך
צית מדבר מולכת.
מאדמתך אסוף שברנו
הראה לנו את הדרך,
כי קור דבק בעצמותינו
הכה בנו שוק על ירך.
עמוס אותנו על כתפך
כי מפרשינו בלי רוח,
וספינותינו טבעו בך
אל מול מפרץ פתוח.
בתוך ליבך נצור ימינו
כי שם נמצא החדר,
אשר ביקשנו בנדודינו
למצוא בו חום וסתר. |
|
|
ברור לי שמה
שאני כותב
עכשיו, יתכן
ולעולם לא אראה,
זה סיכון שאני
מוכן לקחת על
עצמי, רק כמה
משפטים בלי
אמצעי זיהוי,
מסר פשוט וזהו,
נראה לי שקוראים
לזה סלוגן, אח
אני אלטרואיסט
וצנוע יש לומר,
למרות שלא תמיד,
כשאני כותב
סלוגנים אני
כזה, אבל כשאני
מזיין אני חרא
של בן אדם, לא
משנה כמה היא
צועקת, אני לא
משחרר ת'חבל,
מצידי שתיחנק,
כולה תיירת
מפראג, מה הביג
דיל?
תקראו לזה אונס,
אני קורא לזה
הכנסת אורחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.