|
מזמור ישן
ולחן נושן
שכבר נשכח מלב.
אמור לי כאן
שזה כבר זמן
אותי אתה אוהב.
לא תידרש
לחצות באש
ולא בעין הסער.
רק אבקש
שמה שיש
לא יחקוק בי צער.
אני צמאתי
גם רעבתי
לחום גופך הרך.
אני קמלתי
ונבלתי.
חסרת לי כל כך. |
|
|
על קיר בתחנת
הרכבת נכתב ביום
בהיר אחד:
אלוהים מת - על
החתום, ניטשה.
למחרת נמצאה
הכתובת הבאה:
ניטשה מת, על
החתום אלוהים.
- אחד שמע בדיחה
בצ'ט ורץ לספר
לחבר'ה.
אבל הוא לא מבין
מי זו הניטשה
הרוסיה ההיא
שעליה מדובר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.