הלהבה של אש החיוכים דועכת
חושך העצבות משתלט
ונעשה קשה למצוא
כמה עצי תקווה
או לפחות כמה
עצים של שלווה
להוסיף למדורה,
רק כמה ענפים דקים
של זכרונות טובים
עדיין מתאמצים
לשמור על כמה
גחלי שמחה בוערים.
ויש הרגשה
שנעלמו כל העצים
בלי שבכלל הרגשתי
ויש הרגשה
שעצמתי לרגע את עיניי
ונעלמתי
וכשנפתחו עיניי
מצאתי את עצמי
מחפשת עוד כמה ענפים
בבורות הזכרונות העמוקים
באותו היער
הריק מעצים
באותו היער
יער החיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.