הכל החל במסיבה אחת שתכננו לעשות בחוף בת ים
אני וכל החבר'ה תכננו לרדת לשם להתמסטל ולבלות
כדי לחגוג את סיום החטיבה והמעבר לתיכון.... או יותר נכון
לחגוג את החופש הגדול האחרון לפני התיכון...
היה איזה מישהו בביצפר, ממש-ממש חמוד, שהיה דלוק עלי כבר איזה
חודש אבל לא היה לו מספיק ביטחון ליזום משו...
והוא היה חמוד כזה... ותמים... יהיה ממש-ממש נחמד להיות איתו
קצת או כמה שיצא... בשביל ה fun...
הוא לא בדיוק קשור לחבר'ה שלי אבל אמרתי לו שאם בא לו הוא
מוזמן לבוא איתי לשם
כשאמרתי לו את זה נהיה לו פרצוף של הלם כזה
כאילו בא לו לצהול מרוב שמחה!
אבל לא היה נעים לו
בכל זאת הוא מאמין לבולשיט של לשחק אותה "הארד טו גט"... כי זה
מדליק בחורות (יה... רייט...)
אני חושבת שטוב שהוא לא עשה מזה ביג-דיל... לפחות לא בפנים
שלי
זה היה מעצבן אותי,
לא יודעת למה.
בכל מקרה, אמרתי לו שלא יבוא מושקע יותר מדי כי הולכים להתלכלך
שם, ידבק לנו ים חול לבגדים ואולי נכנס לשחות.. מי יודע? וגם
עוד אלף ואחת דברים שעלולים לקרות...
הוא אמר לי "סבבה" וחיבק אותי חיבוק חם-חם והביא לי נשיקה
רטובה-רטובה על הלחי
הבנתי מה הוא רצה להגיד בזה...
הסמקתי וחייכתי ממש ממש חזק כי הוא כזה חמוד!! כ"כ חזק שכאבו
לי הפנים אחרי זה.
הוא היה מבסוט
הוא בטח חושב שאני מלאך.

בלילה של תחילת החופש לא התארגנתי יותר מדי
שמתי עלי חזיה, חולצה קרועה של איירון מאידן שקנו לי בלונדון,
ג'ינס פרום, השרשרת של מטאליקה שקנו לי בתומר וזהו...
אפילו לביצפר אני מתארגנת יותר...
קיצר ב 11 בלילה אור היה מתחת לבית שלי,
בדיוק בשעה שסיכמנו, בכלל, הוא דייקן כזה... לא היה לו איחור
אחד אפילו לביצפר כל השנה...
שמתי ת'פלאפון בתיק, 2 בקבוקי אבסולוט וודקה שקניתי מזמן
בשבילי ובשביל אור...
לקחתי גם מגבת ושמיכה כזאתי שנוכל לשכב עליה
וכמה עצים שהושארו אצלי... בשביל המדורה.
וירדתי אליו

אור ישב חיכה לי על המדרגות מתחת לביניין
אמרתי לו "הייייייייי"
הוא נישק אותי בשפתיים (!!!) ואמר "שלום!"
ממש שמחתי שהוא עשה את זה
אולי לא רק אני אהיה היזם היום...

הלכנו לכיוון החוף בבת ים וכשהגענו היו רק שני חברים שלי
ישבנו איתם
עשינו מדורה קטנה וזהו
ברבע שעה הצטרפו עוד 22 אנשים
זהו - כולם פה...

דיברנו ככה כולם,
איזה שעתיים,
דיברנו והתמסטלנו
ואחרי שעתיים אור שאל אותי אם בא לי לבוא איתו קצת רחוק מכולם
הייתי בשוק שהוא תפס ביצים סוףסוף אחרי חודש... אמרתי לו שאני
אשמח
אמרנו לכולם שאנחנו הולכים להסתובב קצת, מצאנו לנו איזה מקום
ממש ממש מבודד ורומנטי כזה
ו...

אור הסתכל לי בעיניים שעה ארוכה, עמוק-עמוק, כאילו הוא חיפש
משו מיוחד בעיניים הירוקות שלי, בחן אותן מכל הכיוונים
ואני הסתכלתי עמוק-עמוק בעיניים החומות שלו, בלי לדעת למה,
פשוט ישבנו והסתכלנו אחד על השניה,
בתוך העיניים,
במין... אנ'לא יודעת איך להגדיר את זה, במין... אמיתיות כזאתי
לא הרגשתי כ"כ אמיתי עם מישהו כל החיים שלי
הרגשתי באותו הרגע שאני מכושפת
לא במובן רע בהכרח
פשוט הרגשתי כאילו מין כוח חיצוני מושך אותי אל אור
והייתי משוכנעת שגם אותו אלי...

אחרי שככה ישבנו והסתכלנו אחד על השני הפנים שלנו נמשכו זה לזה
כמו מגנט - היתנשקנו... הרגשתי בלב "סוףסוף!"
מאז הנשיקה הכל הלך מהר
שנינו היינו שיכורים בלי הרבה מעצורים
עשינו כמעט הכל
ליטפנו, נגענו, שכבנו, נישקנו, הבטנו, אהבנו.
אבל לא הסכמתי שהפעם הראשונה שלי תהיה בפגישה הראשונה עם מישו
שאני מתאהבת בו.. רק בגלל החלק של הפגישה הראשונה...

אחרי אותו לילה היה ברור לכולם שאני ואור ביחד
היה אפשר לראות על האספלט החדש ליד הבית שלי את הכתובת
"הילה+אור=Eternity"
זה נשמע קסום... גם בגלל צירוף המילים הקדוש
הילת קדושה מעורבבת עם אור צורם יוצרים נצח נצחים
זה הדהים אותי כמה שזה היה יפה.

עבר חודש מאז הלילה המדהים ההוא.
אני ואור עוד היינו מאוהבים עד כלות הנשמה,
לא ידעתי שאי פעם אני אהיה קרובה כ"כ למישהו או למשהו...
גם אור חש ככה,
בפעם הראשונה הוא חשף בפני את ריגשותיו כלפי,
הוא אמר לי שהוא אוהב אותי.
בשיא הרצינות, זה פשוט נפלט לו כשהוא ליטף אותי.
זה היה נורא במקום...

אור אמר לי שהוא לא רוצה ללחוץ עלי אבל הוא חושב שהוא מוכן
להגיע לשלב הסופי במערכת היחסים הגופנית שלנו...
הוא אמר לי שהוא חשב על זה ולדעתו, לפחות מבחינתו, הוא מוכן
ומצפה לזה, והדבר נתון לשיקול דעתי
אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן לחשוב על זה
הוא אמר שהוא ישתדל לא ללחוץ עלי ושהוא באמת חושב שמגיע לי זמן
לחשוב על זה
"איזה מתוק" אמרתי לעצמי

עברו עוד ארבעה ימים... בהם היחסים ביני ובין אור נהיו טיפה
יותר מתוחים אבל עדיין הייתי מטורפת עליו
החלטתי שגם אני מוכנה לעבור שלב ביחסים שלנו...
אמרתי לו שאני מסכימה
הוא הזמין אותי לישון אצלו אבל סרבתי... לא יודעת למה
ביום למחרת הזמנתי אותו לישון אצלי
הוא הסכים בשמחה.


עשינו את זה
זה היה מוזר
לא מהנה כמו שאומרים שזה אמור להיות
אבל גם לא סבל כמו שאומרים שהפעם הראשונה אמורה להיות
שמחתי שעברתי את זה עם מישהו שאני אוהבת ולא עם איזה שמוק...
ביום למחרת אור שוב ישן אצלי
וראה אותי...
הפעם זה היה מהנה יותר
אני חושבת שהתחלתי ללמוד לאהוב את זה
זה נחמד - הרגשת האיחוד הזאתי,
וההנאה המשותפת...

כשאני חושבת על זה, זה די מוזר, שאני אוהבת מישהו כ"כ, שאני
נותנת לו לגעת ולחדור לאזורים שאפילו אני לא נותנת לעצמי גישה
אליהם
מה שנקרא "Access Denied"...

ביום למחרת אני ישנתי אצל אור
באמצע שעשינו מה שעשינו הקונדום נקרע
לא שמתי לב... גם אור כנראה לא שם לב,
שבוע לאחר מכן התחילו לי בחילות והיתה לי הרגשה מחורבנת רוב
הזמן... חשבתי שאולי אני חולה הלכתי לרופא והוא לא מצא שום דבר
לא תקין...
אני ידעתי שמשו לא בסדר איתי... באותו יום הלכתי לקנות ת'דבר
הזה שבודק אם אני בהריון
התוצאה היתה חיובית
סיפרתי לאמא שלי
היא בכתה הרבה באותו לילה
דיברתי עם אור יום אחרי זה כשהוא היה אצלי... סיפרתי לו
אור נכנס לשוק... חמש דקות אחרי שדיברתי איתו הוא אמר לי שהוא
"חייב לטוס הביתה"
לא האמנתי שזה נגמר... יותר נכון, סרבתי להאמין...
דיברנו בטלפון כל יום אבל לא ראיתי אותו חמישה ימים
ביום הלפני אחרון של החופש צלצלתי אליו ושאלתי אותו מה קורה
בינינו ומה אני עושה עם הקטע של ההריון? אני לא מעוניינת בהקמת
משפחה עדיין, אם בכלל...
הוא שאל אותי אם אפשר להפגש בגינה ליד הבית שלי, אמרתי לו שאין
בעיה
הייתי שם כעבור רבע שעה, כפי שקבענו... אור איחר באיזה 10
דקות...
הוא שאל אותי את השאלה הכי מוזרה ששאלו אותי בחיים...
"אפשר לשחות לך בעיניים? בפעם האחרונה?"
אני לא הבנתי למה הוא מתכוון ודווקא די נלחצתי מהשאלה... אמרתי
לו "בס..דר"
שעתיים ישבנו שם והסתכלנו אחד לשניה בעיניים, כמו בחוף הים
אז...
הפעם הרגשתי בזה קצת מהות, מן רגש שלא הרגשתי לפני זה בחיים
שלי, ואלפי צמרמורות עברו בגופי כשהוא הסתכל עלי במבט העצוב
והרציני הזה שהיה לו
אחרי שעברו שעתיים, הוא חייך בעצבות, הוא אמר לי שבזמן האחרון
החיים שלו הסתבכו מאוד
ושהוא רוצה שאני אדע שהוא עדיין אוהב אותי, יותר מכל דבר, אבל
יש לו עומס יתר והוא לא יכול לסבול את זה יותר...
אמרתי לו שזה מפחיד אותי... הוא אמר לי שגם אותו ואז אמר "אני
אוהב אותך. אני חייב להתקפל להיום" וקם
אמרתי לו "גם אני אוהבת אותך"
הוא נישק אותי על המצח נשיקה יבשה-יבשה, חיבק אותי חיבוק
קר-קר
הבנתי מה הוא רצה להגיד בזה...
פנה לדרכו והלך, בלי להסתכל לכיוון שלי יותר.

ביום למחרת - היום האחרון של החופש לא היתה תשובה בבית של אור
כל היום
ב 3 בבוקר התקשרו אלינו הביתה
זה היה אבא של אור, הוא בכה,
הוא אמר לי שהאור בחדר של אור דלק אז הוא בא לכבות אותו והוא
ראה שאור לא במיטה... והיו בגדים זרוקים בכל החדר
והיה תקוע בארון הבגדים בחדר של אור סכין שעליו "נתלה" פתק
היה כתוב שם:
"אבא, אל תפתח את הארון, תתקשר ישר למשטרה."

מתחת לכרית של המיטה של אור אבא של אור מצא פתק שאמר שהוא אוהב
אותי אבל קשה לו מדי
והוא לא מסוגל לסבול את זה יותר
הוא חייב ללכת מכאן
לתמיד.

כבר חודש לא הלכתי לביצפר, ואני לא מתכוונת ללכת, אני ואור
נועדנו להיות ביחד, ומשומה אני הכי מאמינה בעולם שעוד מעט
נהיה.
ולחשוב שאני אתאיסטית מאז ומעולם... זה לא מתאים לי...
אחר הצהריים עכשיו והכל חשוך...
אני עכשיו על מעקה המרפסת שלי
ואני לא יודעת אם לקפוץ או לא...
זו הקומה השביעית (או המדור השביעי...), ולמטה אין יותר מדי
המולה, רק כמה אנשים שצועקים לי לא לקפוץ, ואני בקושי שומעת
אותם, אבל אני מבינה ברור מאוד מה הם אומרים.
הם לא יודעים מה עבר ועובר עלי
הדבר היחיד שמחזיק אותי כאן עכשיו זה התהייה "מה אור ראה
כשהסתכל או "שחה" לי בעיניים", ולמה הוא התכוון כשהוא שאל
"אפשר לשחות לך בעיניים?"...
הם לא יודעים שכל מה שאני רוצה זה שאני ואור נהיה ביחד
אני לא רוצה יותר מזה...
רק אור,
טיפה של אור.