טל איזנר / אל הדרך |
חדרי בתוך תוכי עירה
היה משא ומתן
אך לא ראינו מחילה
זה מסוכן ככה שנינו
מביטים ברחוב אל אותה הדירה
אני בתוך כל מה ששלה
ראיתי שוב פעם חום
אך לא היתה סליחה
זה לא יכול לקרות
ככה שנינו
נזלה מידנו הברירה
אל תצטער
אל תצטער
אל תצטער
ראשה קרוב שוב לראשי
מציירים יחד מפה במכחול
ראיתי את המחר נשקף בעינייה
והיא רק רצתה הכל
זה מסוכן שוב ככה שנינו
מחכה רק שיפול
אל תצטער
אל תצטער
אל תצטער
הכבישים ממתינים לטביעת רגלך
הכל לנדודייך מחכים עכשיו
הדרך לעולם לא מפנה גבה
ודאי שלא לחיקו המוכר של נווד
אל תצטער
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|