השנה כמעט אלפיים
ובמדע נפלו שמיים,
כי מדען אשר ניסה
הצליח לשכפל כבשה.

על כך חלמנו מעולם
הנה העדר יהיה מושלם,
יפה מראה ועב בשר
ושום דבר אז לא יחסר.

ונבחרה לה רחלה
גדולה עם בטן עגולה
וחיש בוצעה הפעולה
רק אז נודע בטנה חולה.

שנית בחרו המדענים
אחרי אי-אלו מבחנים
אייל בריא גודלו כפול
ממנו לעשות שכפול,

ועוד חשבו להם בנחת
הן כאן ההצלחה מובטחת
הכל ברור "שקוף כמים"
נשכפלו חיש פעמיים.

אך אויה לאותה בושה
גם למדען ישנה חולשה
הוא בחשבון אינו בן-חיל
הן כל טלה - חצי האייל.

או אז הכריזו "הפסקה"
נראה כי יש כאן חריקה
אם גם בלי נגיעה רכה
מה שנשאר זו רק "דפיקה",

ובינתיים בו זמנית
שיה יפה אך חולנית
שלחה חיוך, וגם קריצה
בא  חצי אייל במרוצה,

ושמה בפינת חצר
במין שלווה בלי למהר
הפכו השניים הוללים
עשו ממש כמו הגדולים.

עם הלשון והשיניים
פרווה רכה , גלגול עיניים
גם נחיתות גם המראות
והמתנה של שבועות,

ובסופה הפלא ופלא
טלה - הלוואי הרבה כאלה
כמו אמו גדול יציב
וגם בריא כמו אביו.

אך סיפורנו כאן לא תם
כי המדען אינו כך סתם
גם אם נכשל הוא פעמיים
לא איש כמותו ירים ידיים,
חוזר לו אל מגדל השן
ושם בחדר העשן
חושב איך זו המפלה
תוסבר כהצלחה גדולה.

והנה צץ לו רעיון
הן הכפיל הוא חי גאון,
אמנם קטן וגם חולה
אך בעברית הוא מעולה,
רק הוא יודע קרוא וכתוב
וגם חשבון מבין די טוב,
נביא כפיל מול חי רגיל
נשאל חידה ניתן תרגיל.

אֶל הכיכר אז צעדו
בְּחֵצִי גורן נעמדו,
רחל חולה, חצי כפיל
וסתם טלה "ריבוי רגיל".
הכריז אזי בקול מדען:
"מהרו איש-איש לכאן
ותוך דקות ידעו כולם
מי הוא הגזע המושלם".

"אבן לשמאל" מדען קרא
"אלי החזירו במהרה",
ורחלה וגם כפיל
הפסיקו לדבר רכיל,
ולשמאלם היו פונים
אך לו ולה יש שמאל שונים,
רק הטלה אשר שתק
כמו לא מבין את המשחק
ראה יש אבן באוויר
ניגש, הרים, וגם החזיר.

וכל העם במקהלה
שאין כמוה השפלה
צרח: "נשמידה כל כפיל,
אם הוא חולה וגם דביל".
אך המדען עוד בשלו
אל מול העם הרים קולו
ולחיות הוא כך שנה:
"חושו קטפו לי שושנה".

ממקומם על נקלה
זינקו כפיל ורחלה
מהר אל שיח הורדים
לראות מי משניהם יקדים,
והטלה ששוב שתק,
שוב לא מבין את המשחק,
חשב ודאי יש שם מזון
אפסע לי בעקבות הצאן.

אצו כפילים כמו אחים
הגיעו יחד לשיחים
משכו חיש קל גבעול פרחים
וכל גופם נמלא חוחים.
זה לצד זו כפילים שוכבים
דמם שוטט הם כואבים,
רואים איך לקראתם קרֵב
טלה קטן, טיפש, רעב.

ישר ניגש למלאכה
הרי חיכה לארוחה
ליד השיח הוא עכשיו
לועס כמעט את כל עליו,
ופרוותו בלי שיחשוב
נתפסת בקוצים לרוב
עם חושך שב אל הכיכר
עשרות פרחים הוא מעוטר.

והמדען כולו בושה
אין לתאר את התחושה
לוקח את כפיליו איתו
אוסף את כל צאן מרעיתו
שבים יחדו אל המגדל
מקוננים על מר גורל,
ומבטיחים שלא לחזור
אלף שנה אל האזור.


אחרית דבר (מוסר השכל):


במחשבים ובמדע
שמבינים שם כל חידה
לא מבינים מה מסוכן
לשכוח את גורם הזמן,
כי יש אלפי דברים טובים
ברפואה ומחשבים,
ותרומתם כל-כך גדולה
עד שבפז לא תסולא.

אך רובוט ושכפול כבשה
אינם עוד "שעל במסע",
ויש לזרוק מן החצר
גולם שקם על היוצר.

"אינטליגנציה נמדדת"
איננה לבדה עומדת,
כי הקשבה והבנה
נקנות רק באלפי שנה,
גם אהבה ובטחון
תלויים בקצב הנכון.
אז תחסכו מזה הדור
קפיצות למרחקי שנות אור,
והתקדמו עד שנת אלפיים
רק בשנה או בשנתיים.



מרץ-אפריל 1997

נכתב עם שכפולה של הכבשה "דולי" (השכפול הגנטי הראשון)
לקראת פסח 97.
מומלץ לקריאה שניה, לאחר קריאת הנסיך הקטן, והטאו של פו
(לשים לב למרכיבים הטאואיסטים בשיר).