מה שאני הולך לספר לכם עכשיו זה סיפור עצוב על שמעון קוואץ'
אתם מבינים שמעון היה בן 47 והייתה לו בעיה, שמעון רצה למות על
ידי פסנתר. כל יום בשעה 10:30 בלילה היה נכנס שמעון למסבאה
השכונתית מתיישב על הבר ומזמין 2 כוסיות ויסקי 41, אחרי שהוא
דופק בשתי לגימות את כוסיות הויסקי 41 הוא היה מתחיל לספר לנו
איך הוא מחפש כל יום להימחץ על ידי פסנתר שייפול מקומה שנייה
או שלישית או רביעית  או חמישית  וכו'. ככה זה היה כל יום קבוע
ב -5 השנים האחרונות שאנחנו מכירים את שמעון קוואץ' בגלל זה
אנחנו קוראים לו קוואץ' כי שמעון תמיד היה מדגים לנו איך הוא
רוצה להימחץ על ידי פסנתר ואז היה משמיע את הקול קוואץ בצורה
כל כך אמיתית כאילו הוא כרגע נמחץ על ידי פסנתר. שמעון היה קם
כל יום בשעה 12:00 בצוהריים יוצא מהבית ומתחיל לחפש בית עם
פסנתר. לשמעון היו מפות של העיר וכל יום הוא היה מכסה כמה
רחובות או שכונה קטנה בחיפוש אחר פסנתר. שמעון היה דופק בדלת
של כל דירה ובית ושואל בקול עייף וכמעט מגמגם עם ריח של ויסקי
נודף מפיו: "יש לכם אולי פסנתר בבית?"
כשהוא היה אומר את המילה, פסנתר, כל הפרצוף שלו כאילו קם
לתחייה והחל לזהור בצורה מפחידה
כמו רוצח שכיר שמצא את מי שהוא צריך להרוג. שמעון היה מקבל
לרוב תגובות לא נעימות, פעם שמעתי שסמי העבריין השתין עליו
אחרי ששמעון שאל אותו אם יש לו פסנתר בבית, שמעון אפילו היה
מקבל מכות עד דימום לפעמים אבל הוא לא הפסיק לנסות לפעמים היו
אומרים לו כן יש לנו פסנתר למה אתה שואל?, והוא היה מבקש מהם
שיפילו עליו את הפנתר מהחלון ולצערו הרב הם תמיד טרקו לו את
הדלת בפרצוף. כן כך היו החיים של שמעון פעם שמעתי מחבר במסבאה
שכשמעון היה בן 16 הוא ניסה לנגן על הפסנתר אצל סבתו והוא נכשל
בזה לחלוטין מרוב עיצבון ל"צלילים המוזרים שהוציא הפסנתר" כך
טען שמעון באותו יום התחיל שמעון לדחוף את הפסנתר לעבר המרפסת
שהייתה ללא מעקה באותו הזמן לצורך תיקונים ולאחר שעה של מאמצים
נפל הפסנתר מהקומה השנייה והתרסק לרצפה.
שמעון שהיה מוקסם מהמראה החליט שהוא צריך היה לראות את זה
מלמטה במבט תחתון.
בגיל 35 לאחר 17 שנה של צריכת סמים קשים שתיית אלכוהול ודירה
שהייתה עשויה מפח זבל
החליט שמעון שאין לו טעם לחיות יותר אז הוא צריך למות בצורה
"מכובדת" לפחות, לטענתו ולהגשים את חלומו לעמוד מתחת לפסנתר
נופל!. כבר 12 שנה מחפש שמעון את האדם הטוב שיפיל עליו פסנתר.
ביום חמישי נכנסתי למסבאה ב-11:00 בלילה ושמעון לא היה שם, דבר
לא צפוי ולא הגיוני, אתם מבינים הסיפור שהיה מספר שמעון כל יום
באותה צורה ובלי שינויים היה קבוע זה היה כמו שמתרגלים לרעש
המכוניות שמחוץ למסבאה על הכביש המהיר. הזמנתי לי כוסית ויסקי
41 מה ששתה שמעון כל לילה.
במסבאה ואז ניגש אלי יעקוב השרברב במבט עצוב, שמעת על שמעון?
הוא נדרס אתמול בשעה 13:00לאחר שיצא מביתו. משאית שהובילה
פסנתרים לחנות הקטנה ברחוב "בר כוכבא 2" דרסה אותו במהירות 80
קמ"ש ועשתה ממנו קוואץ' על הרצפה. היום אפשר לראות כתם גדול
עגול ומלוכלך בכביש 21 מסביב לפינת דיזינגוף לזכרו של שמעון
קוואץ'.