אודליה היתה תמיד יפה
אכן יפה היתה היא
נזר מלכות קשרו לה
ההמונים קינאו לה
כאלילה סגדו לה
גדולות ניבאו לה,
עד שיום ארור אחד
גילו אצלה סרטן השד
קשה לראות אשה יפה
רק בת שלושים
כלואה בגוף קמל
בצעד איטי, כושל
קלסתר חיוור, ללא פנים
בסבך נתיב היסורים
דמות זרה ומנוכרת
כנר דועכת ונגמרת
לא, לא, לא, עוד אודליה היפה
כבר לא אותה מלכה
נועזת, מלאת חיים
ללא מעצורים
עכשיו רק צל כחוש, נימלט
ניסתר מן הזולת
ואני עוקב אחריה מן הצד
מוחה דמעה, מרכין מבט
ונאלם בתוך עצמי
נושא בסתר תוגתי
כי ...
קשה לראות אשה יפה
כיצד הפכה לצל עצמה
עד ליל אחד של סתיו
כשאלוקים לקח אותה אליו. |
