ישראל גולד / שותקת את היית |
כהלומת שיכר בליל קדורני
באודם לחייך את היית שוחקת
שחוק ילדותך התם , הבלעדי
כשהתערטלת באור חיוורין ,צבוע
במעמד מוכר , כמו בהילוך חוזר
ידעתי את אינך עמי הלילה
כי נתונה הינך למישהו אחר
סמוקים היו פני השמיים
והירח אף החמיץ פניו
מילים תקועות היו בינינו
גם הפעם
מבלי לדעת איך ולמה
אנו כאן .
לפתע את נסערת ופוגעת
פורקת מעצמך משא מן העבר
כהרף עין , מבלי דעת
מעל פנייך צל תומך הוסר
הכל נמוג בערפילי מחר
ולא נותר בינינו שום דבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|